לפני 8 שנים. 3 בספטמבר 2015 בשעה 20:08
את לוחשת לאוזן שלי שתי מילים ושואלת אותי אם אני מבין.
אני מספר לך שזה מעבר להבנה, זאת חוויה עמוקה בתוכי.
מה כבר יכולות לעשות שתי מילים קצרות לאדם שלם?
מתברר ששתי מילים ממך יכולות לחולל בי סערה שלמה.
אני שואל את עצמי, האם זה מוסרי ומכובד מה שאת עושה לי?
לקחת גבר ולהעלים אותו בשתי מילים?
כשהשאלה עולה בראשי, אני נזכר בפעם המי יודע כמה,
בפניך הזורחות כשלחשתי לך, בפנים סמוקות, שאני שלך.
עם הזיכרון שריחו דומה לניחוח גופך
ושניהם מזכירים טעמו של מעדן מלכים,
נמחקת השאלה המצחיקה והלא רלוונטית.
החיוך והאושר שלך, חשובים לי פי כמה וכמה.
כשאת אומרת לי מילים שכאלו, אני הולך ונספג בך.
הצורך אליך יוצר בי דבר אחד - צורך יותר חזק להיות שלך.