לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פרפר

לפני 8 שעות. שבת, 19 באוקטובר 2019, בשעה 17:01

אני דפוקה על כל הראש ואני גם הכי נורמלית בעולם

איך זה מסתדר ביחד?

וגרה זאבה עם כלבה.

ואף אחד לא יודע שמאחורי המשקפיים הרציניות יש מח מעוות,

לפי בערך כל אמת מידה שקיימת את רוב האנשים הסטנדרטים בעולם

ובימים של הטרדות מיניות ורצח מגדרי כשעל דפי העיתונים והוירטואליה צצים אינספור מדריכים:

איך תזהי שהוא מתעלל בך

אני רק מחכה.

מחכה לחטוף מכות, לאינוס, לשימוש מיני ופרקטי.

וכשאני חולצת את נעלי העקב שמתופפים במסדרונות כל יום, כשהוא עונד עלי את הקולר,

זה שמקרוב וזה שמרחוק אני הופכת להיות לחסרת עכבות, סוטה ומטונפת.

אחת שתשכב ערומה בשרותי גברים,

אחת שתשכב.

 

לפני 13 שעות. שבת, 19 באוקטובר 2019, בשעה 12:40

את צריכה להיות חזקה, תהפוכות הנפש יגיעו,

גם הקנאה.

היא תגיע.

לפעמים היא תהפוך לאש צורבת, לפעמים היא תחמם אותך.

הוא בחר בך.

אל תשכחי זאת.

את סקרנית, מה הוא עושה עם זו ומה עם זו?

מי יותר טובה?

קחי את ההזדמנות לגדילה, 

את טובה!

ויגידו לך שאת אינך צריכה להוכיח דבר, את מי שאת 

אבל לא לזאת התכוונתי.

אל תשקטי ושבי בנחת על זרי הדפנה, השולט הוא זה המוביל,

אך את אינך בובה.

זה דורש המון ממך, הרבה יותר מכל דבר שחווית וזה קשה,

קשה מאד.

וכשכפות המאזניים יצביעו לשלילה, 

לכי.

 

 

 

 

לפני יום. שישי, 18 באוקטובר 2019, בשעה 12:15

אמון. בטחון.

אלו הכי חשובים, לפני איך שהוא מצליף ואם הוא מחבק.

אני לא מאמינה ברשימות סופר.

יש עוד מכולות בארץ?

אמון ובטחון, אני צריכה לדעת בוודאות. ללא כל ספק שאני יכולה לבטוח בו, בדרך שלו, שהוא לעולם לא יעשה משהו שיחרב את עולמי השני.

שאני יכולה לעצום עיניים ולתת את עצמי לו, גם שפחות נוח לי או כואב לי, גם כשאני סובלת ומתייסרת ולא בא לי.

שאני יכולה לספר לו את כל הסודות הכי כמוסים, את הפנטזיות הכי שחורות, את כל! הדברים שאף אחד לא ידע וכנראה גם לא ידע לעולם

והוא לא יבהל.

ומשם מגיעים לאין גבולות.

לא 67 ולא נעליים.

אין.

מהנקודה הזו של ההתמסרות, רק משם, הוא יכול לקחת אותי. את הכל.

 

***************************

 

כשאמרתי לו שאני לא נקייה (ולא אספיק לעשות חוקן) הוא ענה:

"אז את תמצצי ותנקי את הזין"

(אם יש משהו שמפחיד אותי יותר מאונס החור של התחת, זה זה.

להגיע לא נקייה, ההשפלה שתגיע אם לא אהיה נקייה, המבוכה האיומה, לאכול את החרא שלי)

"כן אדוני"

כי אני לא מכירה דרך אחרת.

 

 

 

 

 

 

לפני יומיים. חמישי, 17 באוקטובר 2019, בשעה 22:32

אני חושבת  שאני עושה משהו שמדליק אותו, הוא היה רעב כבר לפני, אבל נראה שאני מפעילה את המתג,

זה שמעביר אותו לצד האחר.

הקיצוני.

אני מתארגנת לבילוי, אבל עדיין ג'יפה ואז זה מגיע.

יש לי 20 דקות להגיע לאיזה חור, איך שאני.

מטונפת.

*****************************

יש לי סערה בראש אבל אני לא מחפשת תירוצים, משהו בהוראה שלו מפחיד אותי,

אני מבינה שזה לא זמן טוב להתפלפל, אני לא מעזה.

זה זמן לעבור אל הצד שלו.

הוא מפחיד אותי.

******************************

הוא לא מדבר איתי, לא אומר לי שלום או חיבוק, כלום.

ריחוק וקור.

פעם ראשונה שאני רואה אותו ככה.

מזיין לי את הפה, את הכוס.

פורק.

משאיר אותי ברכב שלי, ונוסע.

בלי שלום או חיבוק או כלבה טובה.

אני חור.

לשימושו.

*******************************

"את לא מתקלחת עד מחר".

*******************************

תודה אדוני, שלא זיינת לי את התחת, ככה כשהוא בטח לא נקי, ככה כשהוא עדיין כואב.

תודה אדוני, שאתה מאפשר לי לעבור לצד המטורף שלך.

 

 

 

 

 

לפני יומיים. חמישי, 17 באוקטובר 2019, בשעה 14:04

דיון בוקר על המשקל שלי.

ירדתי עוד, הוא מרוצה ואני מרוצה אבל מנמיכה ציפיות.

יש לו משקל יעד שאני צריכה להגיע אליו, הוא אפשרי, אבל לא קל.

הוא: ב*@ אני אפתח לך את החור של התחת ככה שלא תוכלי לשבת.

(אני מתחילה להתחרט על היעד)

אני: אז אולי עדיף £@

(אני מתחילה לכתוב משא ומתן, למה לא כדאי לפתוח לי ככה את התחת וכמה שהוא רגיש ושבעצם היעד לא הגיוני וזה יותר מידי ואני לא אעמוד בו ומה הקשר? מקלידה ומוחקת ומקלידה ומקלידה)

הוא: ממילא את לא קובעת כלום.

אני: (מוחקת הכל) כן אדוני.

לפני יומיים. חמישי, 17 באוקטובר 2019, בשעה 09:44

היא היתה בכלל סאבית. נשלטת

וזה שהיא לא שלו, עדיין לא עושה אותה שולטת

ודמיינתי אותה פרושה

אולי הוא מרביץ גם לה קצת, כי איזו נשלטת לא אוהבת.צריכה.רוצה מכות?

ראיתי אותה למטה, יושבת איתי בשלולית, 

משתתפת בצערי כשאני צורחת מכאב,

מאבדת שליטה,

וראיתי אותי יורדת לה, מגמירה אותה.

שולטת.

 

 

 

 

 

לפני 3 ימים. רביעי, 16 באוקטובר 2019, בשעה 11:50

הוא: תעמדי מולי זקוף

אני: רואים שרזיתי?

הוא: תסתובבי,

רזית.

 

כמו חתיכת בשר או שבכלל לא "כמו".

בבוקר הוא יזכיר לי את הציפיות שלו,

עוד ירידה.

 

****************************

 

הוא: ידיים למעלה

היא מגיעה עם האטבים האכזריים שלו ואני מתחילה לרעוד ולהלחץ,

מחזיקה פטמה ומכוונת ואני מנסה לנשום עמוק ומבקשת ממנה שתתפוס את הפטמות מהצד,

היא מתחשבת בי והוא לא שולל, רק עומד צמוד מאחורי, תומך.

 

*****************************

 

ככל שאני יותר יורדת, כך אני יותר מטונפת, לא אכפת לי איך אני נראית,

לא אכפת לי שהיא רואה הכל.

מעניין מה היא רואה שם?

לא אכפת לי כלום.

להוציא את הלשון ולדחוף אותה עמוק לתוך חור התחת שלו,

למצוץ את האצבע שלו/ה כמו ילדה נזקקת,

אני מאד נזקקת שם.

 

 

 

 

 

לפני 3 ימים. רביעי, 16 באוקטובר 2019, בשעה 07:36

רגע לפני שאני יוצאת, אנחנו מתחבקים, אני לא יודעת להיפרד במילים,

בכלל, אני לא ממש טובה בוורבאליות רגשית 

ואז זה מגיע.

הוא תופס לי את הצוואר בשתי הידיים וגורר אותי ממנו, זה מפתיע אותי. מאד,

רק לפני פחות משעה נהם בתוכי,

אני נזרקת על השולחן, השמלה מתרוממת, תחתונים מופשלים והוא נדחק לחור של התחת,

זה כל כך כואב ורגיש שם, זה כל כך לא מעניין אותו, הוא אונס אותו בלי לרחם.

מיסטר הייד ודוקטור ג'קיל.

לוקח.

את יכולה להרים עכשיו את התחתונים, הוא אומר בלאקוניות,

כאילו הפלתי מזלג.

הילדה שמסתכלת מהתקרה, תראה שם קור ואכזריות,

הילדה שלמטה מרגישה את החום.

 

לפני 4 ימים. שלישי, 15 באוקטובר 2019, בשעה 23:57

אני מרגישה את הכעס באויר כשאני מגיעה, אולי אני מדמיינת. לא יודעת.

הוא עונד לי את הקולר ומאד מהר אני מתחילה לחטוף, ההצלפה הראשונה נוחתת על כפות הרגליים והן בוערות ישר.

אני מנסה להתאפק, להכיל, מגיע לי.

אחרי זה הוא שואל אותי על הקנאה והפחדים שלי ואני נחנקת, עולות לי דמעות ואני קוברת אותן וממלמלת.

סטירות ברצף ועוד כמה בודדות, כולן על אותו הצד, את האחרונה אני מרגישה בראש.

מגיע לי.

 

********************************

 

אני בפינה עם הגב אליהם כשהיא נכנסת, יש שם צחוק קליל ואני מנסה להוציא אותו מהראש, גם את הדיבורים מעל הראש שלי,

יש לה קול נעים.

אני מנסה להבין מה אני מרגישה שם, אני לא מקנאה, אני יותר נעלבת.

 

*****************************

 

הוא נותן לה להצליף בי, 

הוא. נותן. לה. להצליף. בי.

איך זה קרה?

היא לא מכאיבה כמוהו, אולי זה מרחמים...

מה אומרים, הוא שואל אותי?

אני אומרת תודה על כל מכה.

הם מדברים מעלי, עלי, אני כבר לא יודעת איפה היא ואיפה הוא, אני עמוק בתוך בועה.

כנועה.

אחר כך היא מכה אותי עם משהו שמרגיש כמו מקל עבה, אני בין הרגליים שלו והידיים שלי קשורות מאחור, השרשרת מתוחה מהצוואר אל הידיים ואחת המכות נוחתת על קצות האצבעות שלי,

שוב עולה לי בכי

שוב אני מחניקה ובולעת אותו

אני לא אתן לה לראות אותי בוכה.

גאווה מטופשת.

 

******************************

 

אני למטה, למטה, למטה, מוצצת את האצבעות שלה, אחר כך גם יונקת פטמה בזמן שהוא אונס אותי בכל החורים, 

הם מאחורי ומצדדי ובכל מקום ואני מנסה לשלוח יד ולהבין איפה כל אחד/ת.

הוא מזיין אותה עכשיו?

 

*****************************

 

אני והיא לבד לרגע, אני שוכבת על הרצפה ושנייה אחרי היא מעלי ואנחנו מתנשקות.

אני בכלל לא אוהבת להתנשק, אבל זה מרגיש כל כך טבעי שם ורך ומתמסר.

נעים לי.

היא מאד יפה.

כשהוא נכנס, הוא מרים אותי ומחזיק חזק, מחבק חזק.

עוד פעם אני עומדת לטפטף מהעיניים.

אני מתרגשת.

 

***************************

 

עם כל הפחדים שלי והקנאה, עם כל המפלצות שיש בי, עם כל המחשבות השחורות שהיום הכל יגמר-

הכל רק התחזק יותר.

יד אחוזה בתוך יד.

 

*****************************

 

תודה אדוני על ערב מושלם

תודה לך, אחות, על שאפשרת את הערב הזה וגרמת לו להיות כל כך מיוחד.

 

 

 

לפני 4 ימים. שלישי, 15 באוקטובר 2019, בשעה 14:22

כי

עשיתי טעות.

אבל טעות ממש ממש גדולה, הרבה יותר גדולה מלשלוח אצבע משולשת או לחרוץ לשון.

טעות מתמשכת.

כי לא חשבתי על ההשלכות ונכנעתי לבושה ולפחד שבי.

כי לא חשבתי. נקודה.

 

 

זוהי לא קריאה להצעות לעונשים,

הוא יודע לבד מה ואיפה ואיך להכאיב לי.