לפני 10 שנים. 30 ביולי 2014 בשעה 20:55
השקע בצווארך
קמטי הצחוק בזוויות עינייך
האור שבתוכן בצחוקך
גופך ,זרועותייך....
אתה נטוע בי
כעץ שתול על פלגי
פרי עדנים טעמך
טועמת כאילו ואין מחר
כאילו וכל רגע הקץ
וכול גופי מברך
"בורא פרי העץ"
אתה יודע אותי
כאילו ואני ספר
פתוח לפנייך
את כל דפי מכיר
בלשונך באצבעותיך
אני שפת סתרים
ואתה קורא בי
כאילו והייתי לך שפת אם
וליבי שלך הוא
ובקצב אחיד עם שלך
הוא פועם....