סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אשר אין מפלט ממנה

לפני 6 שנים. 14 במאי 2017 בשעה 6:07

הכפלתי את עצמי בשביל ללמוד אותי.
בשביל להבין חלקים בי שתפסו אותי לא מוכנה.
שירתתי את עצמי נאמנה ועכשיו אני מיותרת.
חוזרת להיות אחת, hrgiger.

 

ניפגש שם (:

לפני 6 שנים. 11 במאי 2017 בשעה 16:55

לא תמיד צריך סשן, לפעמים הביחד מספיק,
אני הרי תמיד נהנית מחברתך.
השיחה, החברה, הלשון שלך בין הישבנים.
שעתיים יספיקו לך?

לפני 6 שנים. 9 במאי 2017 בשעה 6:56

התנועות של הגוף, כשטיפה פוגעת, נעימות לי.
הקולות שמשתנים, לפי מרחק הנר, נעימים לי.
הידיעה שמחר תמצא כוויה קטנה, נסתרת, ותיזכר בי, נעימה לי.

.

לפני 6 שנים. 1 במאי 2017 בשעה 11:43

לפעמים אני תוהה מה נכון.
לקבל ממך ואז לקחת אותך?
או לקחת אותך ואז לקבל?

.

לפני 6 שנים. 27 באפריל 2017 בשעה 16:20

אני רוצה לשמוע אותך כואב,
שתציע לי את עצמך ותבחר את הדרך.
שתכיר את הצרכים שלי ותבחר במה שיספק אותי.
אני רוצה שתפחד, תעדיף שלא ותגיד לי: "תקחי את זה ממני, בבקשה, זה שלך".

לפני 6 שנים. 23 באפריל 2017 בשעה 16:55

חשוב לי להיות ברורה,
לוודא שאתה מבין.
אני רעבה.
ואתה?
למה?

לפני 6 שנים. 22 באפריל 2017 בשעה 21:49

יש משהו מרגש בקנאה,
הקנאה שלך אל מול הריגוש שלי.
אני רוצה שתספר על כל שמפריע.
ואני אניח יד על הראש שלך, אולי אלטף,
ואומר:"ככה זה. יש דברים שהם לא שלך."

לפני 6 שנים. 20 באפריל 2017 בשעה 17:15

לפעמים אני מדמיינת.
מדמיינת את הפער בין הכאב שלך וההנאה שלי.
מדמיינת ומתעוררת.

.

לפני 6 שנים. 12 באפריל 2017 בשעה 12:51

לפעמים שתי מילים מספיקות.
אֲנִי רוׂצָה.
ואתה נותן.

לפני 6 שנים. 7 באפריל 2017 בשעה 6:14

אתה במקלחת,
מחכה להכין אותי,
מצעים מתוחים,
מזגן,
שתי כוסות וויסקי,
קונדומים
ואתה במקלחת,
מחכה לנקות אותי.