אשר אין מפלט ממנה

תקופה של רעב מופחת, לאות.
הראש רוצה ומדמיין, הגוף בתרדמת.
רחמי על מי שיצליח להעיר אותי.

לפעמים הרעב הוא פשוט.
רעב לגבר שרוע על הרצפה, שקט.
כי אמרתי,
או גאג.

יש תקופות בהן הכל כבה.
לך נשאר רק לחשוש מהרגע בו הכל יתעורר מחדש.
או לצפות.

זמן שכזה, בו אם תרצה לתת לי, תצטרך להיות עקשן.
לבקש, להתחנן, להתרפס.
ולהיות מוכן לספוג את כל מה שיתפרץ.

לפעמים כשאני עובדת אני מדמיינת צי של גברים שמשרת אותי,
כל אחד ותפקידו הוא.
ואתה על הברכיים, משמאלי, הכי קרוב אלי מכולם, משרת אותם.
בפה פעור ולשון מענגת.

המירוץ, כנראה, עומד להתחיל.
רק שהפרס אצלי מעט שונה.
אם תזכה זה לא כי הגעת לקו הסיום, אלא כי זכית להתחיל לרוץ.

הדרך שלי לחזר אחריך מאוד קלה.
לי, הכוונה.
אני אשב בסבלנות ואתן לך לרדוף אחרי.
אם לא תגיב מהר, לא תתפוס.

הנה. זה ברור. אני עולה על גדותי.
עוד קצת וזה יישפך.
עכשיו זה תלוי בך, אתה צריך לגרום לזה לזלוג דווקא לכיוונך.

חם לי. מרגישה את הפעפוע.
הגפתי את התריסים והדלקתי את המזגן.
הפעפוע בשלו.
אולי אם תתחנן, ארגע.

אתה על ארבע, משמש לי כהדום.
מולך על הרצפה מונח הספר שאני קוראת כרגע.
שני דברים נדרשים ממך. לקרוא ולאונן.
כשתגמור להקריא לי את הספר תוכל גם לגמור.