אשר אין מפלט ממנה

שקט כזה. ראש רגוע ויחסית שליו.
מילה אחת, מבט, מחווה.
וסערה תתרחש.

כרצונך. רעב. תרצי ש...? נזקק. אתן לך. כל מה שתרצי. רק שתרצי. אני חושק בך.
אמצוץ. אשתה. תתני לי? תחייכי. תבקשי. תקחי. תכריחי. אני אתנדב. תבואי.
תקראי לי בשמות. תרשי לי לקרוא לך בכינויים. אני אהיה מולך. איתך. שלך. בשבילך.

משהו בגבר דומע עושה לי נעים.
משהו בידיעה שהוא דומע בגללי מעורר אותי.

על הברכיים, פה שנפער היטב על ידי גאג, מרייר.
על הברכיים, זין לא מספק שמתחכך ברגלי, מטפטף.

אני אוהבת את הגברים  שלי רטובים.

להישען אחורה ושיזחל אלי.
שיבקש את הדמעות שלו.
שיציע לי את החופש שלי.

פה מבקש ועיניים מתחננות,
זה מה שאני מדמיינת.
ואצבע שמצביעה אל בין הרגליים שלך, ואז אל בין שלו, וחיוך.
נכון נעים?

על הברכיים שלך, בין הברכיים שלי.
הראש שלך עולה ויורד, שלי על משענת הספה.
ידייך משולבות מאחורי הגב, שלי מונחות על ראשך.
כשתשתנק, אני אחייך.
ואז נתחיל שוב.

כשאני רוצה לכבוש ולא יכולה אני עושה הפסקה קלה.
נושמת עמוק, הולכת אחורה.
ומסתערת.

זה עמוק בפנים, הדוק וצפוף.
הגוף כולו מתוח והראש לא שוקט לדקה.
כשארגיע את את עצמי אשמע אותו צורח, או דומע.

רעב שכזה, געגוע למשהו שעוד לא קרה.
דימיון שהולך רחוק יותר מהאומץ.
לפעמים מגלים לי דברים חדשים על עצמי.