אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני 11 שנים. יום ראשון, 13 ביולי 2014 בשעה 8:02

יש משהו נעים בלא לדעת אל מי את הולכת, מה תפגשי. זה קצת מרגיש כמו חג שמח במיוחד, כאילו מתנה עטופה היטב ממתינה לך ואת רק צריכה לקרוע את העטיפה.

אני אוהבת את תחושת החידוש, הציפייה, לפעמים אני רוצה למתוח את זה קצת ואז עוד קצת. לתת לו לחכות, לתת לי לחכות. לפעמים.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י