שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אשר אין מפלט ממנה

לפני 10 שנים. 26 באוקטובר 2014 בשעה 14:25

הלחץ נבנה בי ואני מתחילה להשתוקק.

אני אעמיד אותך לצידי בזמן שאני קוראת,
ביד רכה מקרם שנמרח זה עתה אאונן לך,
כשתגיע לקצה תאמר בשקט "בבקשה",
כשאניח לך תרד על ברכיך ותגיש לי את קצה הצעיף שכרוך על צווארך,
אני אהדק וכשלא תוכל יותר תניף את יד ימין.

אני אמרח עוד קצת קרם ואתה תעמד לידי,
אחרי ה"בבקשה" אתה תרד לברכיך.

ושוב, ושוב, ושוב

כשלא תוכל יותר, להתאפק או להחנק, תבקש בנימוס את כף רגלי.
כשאראה אותך מנקה את כל הזרע שלך ממנה, ארגע.

רצסיבי​(נשלט) - זה יפה, אבל מעורר תהייה.
אם הגירוי או החנק מפסיקים מיד לאחר שהוא מבקש "בבקשה", ואין מגבלה על משך הזמן או מספר הבקשות שלו, למה שיהיה רגע בו הוא ירגיש שהוא לא יכול יותר והוא יבקש את רגלך?
יותר סביר שכל עוד הוא לא בדעה שהשולטת שלו מאסה באקט, הוא ימשיך בריטואל החנק / גירוי / חנק הזה, כדי לרצותה.

לפני 10 שנים
אדרסטיה - לא בטוחה, מתישהו הגירוי יהיה גדול מידי, הצורך בפורקן.
אני מניחה.
כנראה שאצטרך לעשות זאת ולבדוק.
לפני 10 שנים
ציונהב - אני תוהה אם אני נהנית יותר מהכתיבה שלך או מהרעיונות שלך...
לפני 10 שנים
אדרסטיה - הכתיבה והרעיונות שלי אחד הם, כך שאין צורך לבחור (:
לפני 10 שנים
ציונהב - את ממעיטה בערכך. הרעיונות והכתיבה שזורים זה בזה ומתאחדים, אך הל אחד מהם עומד בפני עצמו והכרחי בנפרד ממשנהו.
:)
לפני 10 שנים
ציונהב - אני תוהה אם אני נהנית יותר מהכתיבה שלך או מהרעיונות שלך...
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י