הגשר של סנופקין

אז גיסי נפטר בנסיבות טראגיות לפני כמה חודשים

ואם אבן שנזרקת לאגם יוצרת מספיק זעזוע באקוולבריום כדי לשלוח אדוות לכל רחבי האגם, אז זה היה אירוע ששווה ערך לזריקת סלע לתוך שלולית

אז סגרנו לכמה חודשים, ואני מקווה שאנחנו בהתאוששות ואפשר גם לחזור לפה, דגש על מקווה...

אתמול עברתי יום טוב עם אשתי.

דיון פילוסופי-היסטורי של שעתיים ו... עמוק שאלוהים יודע איפה התחיל ונגמר באשתי שהעבירה אותנו מהספה למיטה.

הוא כמובן התחיל משאלה פילוסופית שליוותה לכל האורך, רק כל פעם נכנסו לעוד ועוד נישות שמדי פעם סגרנו חזרה כדי לחזור לדיון המרכזי. בסוף ענינו על השאלה הראשית, אבל אני באמת לא יודע איך בדיון אחד גם דיברנו על קריסת עידן הברונזה וגם על האם נשים יותר מעוררות בזמן הביוץ או המחזור?

והייתה שם המון מיניות בינינו תוך כדי, ליטפתי אותה, לחצתי לה על השדיים, התמזמזנו, היא צפתה בי מלטף את האיבר בזמן שערסלה את האשכים, אחרי זה גם נישקה אותו כמה פעמים.

בעיקר מיניות קלה כזאת, שמעוררת, לא מגמירה. שמתמקדת בעונגים קטנים כאלה, שבונים.

המשכנו למיטה, דיברנו על הרבה, והמיניות כבר הפכה לקצת יותר מעוררת. שנייה הקדמה לבאות: אני ואשתי ברמת חשיפה מאוד גבוהה, היא יודעת עליי הרבה דברים ואני עליה, דברים שזוגות בממוצע לרוב מסתירים. אבל דבר אחד שאני אמנם לא מסתיר אבל כן קצת שומר עליו זה הכתיבה שלי. שוב, אנחנו לא מסתירים כלום אחד מהשני, זה כלל מרכזי אצלנו. אם זה משהו גדול נחשוף אותו בעצמנו, ודברים קטנים אנחנו יכולים לשמור. לשמור הכוונה שאני יכול לא לבוא ולחשוף אם קשה לי, אבל אני לא אשקר על זה ולא אסתיר בכוח. הכתיבה כאן כמובן מוגדרת אצלי כמשהו גדול, אז חשפתי לאשתי, אבל סיכמנו שאת שם הבלוג עם כל מה שאני כותב זה בסדר שיהיה לי קשה לחשוף ואשמור לעצמי.

אני מאוד חושש על הכתיבה שלי, יש לי המון דברים למגירה שלא יצאו (ולא יצאו). אחד הדברים שאני שמח שאני מצליח לא לעשות זה לחזור אחורה על מה שכתבתי ולשנות משמעותית. כלומר, אני בתכלס רוצה לשנות, כי אני מרגיש שחפרתי, או שאולי דווקא ההפך, ואולי פה זה ניסוח לא נכון ועוד ועוד, אבל סיגלתי לעצמי פשוט לפעמים ללחוץ על "שלח".

אז כמו שאמרתי אשתי כמובן יודעת שאני כותב כאן, אבל את שם הבלוג לא מסרתי לה. זה קצת מצחיק אותי שאחרים קוראים את מה שהיא לא, אבל את האמת שזאת רמת חשיפה כל כך קשה עבורי, והאנונימיות זה נטו מה שמאפשר. אם מישהו פה היה מנחש מי אני הייתי משמיד את הבלוג שנייה לפני שהייתי משמיד כל מסמך שקשור אליי ועובר להתנזר במנזרי מדבר יהודה.

גם מולה זאת חשיפה מאוד קשה, ואנחנו באמת ברמת חשיפה פסיכית. השילוב הזה של החוסר בטחון בכתיבה שלי, עם כתיבה מינית שתמיד מביך אותי שידעו שאני כתבתי אותה, עם העובדה שלמרות שהיא מכירה את החלקים של הבדסמ ושאר הדברים בי, תמיד נשאר הפחד שזה יוריד לה, כי היא ממש לא כזאת.

וחזרה לסיפורנו, היינו במיטה במיקס של שיחת נפש, מיניות וחשיפה. סיכמנו שאני כן רוצה להראות לה משהו שכתבתי לפני שהערב יסתיים, אבל זה כנראה ייקח זמן.

בינתיים הייתה מיניות טובה, וגם עצרנו לראות קצת פורנו על פטיש שפחות חשפתי בפניה עד עכשיו. היה מדהים, בחרתי כל הערב לא לגמור כי הייתה לי זקפה ממש טובה ונהניתי מהתחושה הזאת של הלחץ והכוח בתחתית האיבר. ליטפתי את אשתי שכבר הייתה מגורה לגמרי דרך הטייץ תוך כדי מזמוזים והמון משחק עם הפטמות והאיבר שלי על ידה. אין כמו הרגשה של הדגדגן שלה נפוח דרך הטייץ. הורדתי לה את הטייץ ועברתי מעל האיבר שלה, ותוך כמה דקות האצבעות שלה כבר היו עמוק בתוך הישבן שלי כשהיד השנייה שלה מורידה ספנקים ללחיים שלי בזמן שכבר ממש אוננתי לה עם המון תשוקה. היא מאוד תגובתית וזה הכי כיף בעולם, והאיבר שלה רטוב זה תענוג. 

עברה עוד איזו שעה, וכבר הצלחתי לאזור אומץ להראות לה.

לבסוף הצלחתי לשלוח לה קטע, שכתבתי על שנינו ולא פרסמתי כי אינטימי מדי. 

הלב שלי עוד שנייה קרע את החזה שלי מלחץ, בחיים לא שלחתי לה משהו מאוד מאוד מיני, ועם כל מיני דקויות שהפחיד אותי מה תחשוב אחרי.

היא ביקשה שאעשה לה נעים בישבן בזמן שהיא קוראת, וככה מצאתי את עצמי רכון מעליה, מעסה את הישבן המדהים שלה בזמן שהראש שלה בצד השני של המיטה קורא את מה שמלחיץ אותי כל כך.

זה קשה להיות בחשיפה כזאת, גם מול מי שאתה כל כל אוהב. מזל שלסחוט את הישבן שלה עד תום הרגיע קצת, במיוחד התחושה הכיפית של הדופק של הוריד הזה שיש לה ממש בתחילת פי הטבעת על האגודל שלי כשהוא נכנס פנימה.

היא אהבה, ואמרה ששום דבר שקראה לא הפתיע אותה עליי, ואותי זה הפתיע שהיא לא לוקחת תיקים והולכת כי זה מה שהייתי בטוח שיקרה.

המשכנו עוד במיניות ובשיחות, לא זוכר כמה כל שלב, רק זוכר שבסוף כשגמרתי בתוכה בפעם הראשונה והיחידה לערב הזה, השעה הייתה 00:21, כשבכלל התחלנו לדבר על הספה בסביבות 17:00 כזה.

בבוקר כבר קמתי עם תחושת ה"חרטה" הזאת, כמו הפעם הראשונה שאוננת מול פורנו, או ששכבת עם בחורה אחרי שפתחתם את היחסים שלכם.

תחושה כזאת של "מה לעזאזל עשיתי?"

כן, קשה לי לפעמים רמת החשיפה מולה, עירום נפשי מוחלט. אבל אחרי שהחרטה המזויפת הזאת עוברת, אני מתמלא בהרבה שקט ושלווה שיש לי את זה.

עוד בבוקר כאב לי מאוד שבגלל העבודה שלה לא אראה אותה עד ממש מאוחר בלילה, כי אחרי ערב כזה אני מתקשה להיות בלעדיה.

בערב כשסיימתי את העבודה באוניברסיטה, הלכתי לידידה טובה, שאני כבר לא יודע איך להגדיר אותה כי היא הראשונה ששכבתי איתה אחרי שפתחנו ומאז יש איזה משהו לא ברור בינינו, אבל זה לא יזיזות בלבד.

וגם ישבנו בחוץ ודיברנו ושיחנשנ"ו איזה שלוש שעות, ופתאום התחשק לי לקום, להגיד לה שפחות מתאים וללכת, כי נכנס לי הפחד הכי נורא בעולם.

שיום אחד אני אהיה באותה רמת קרבה וחשיפה עם עוד מישהי שהיא לא אשתי, וזה מפחיד

כי אשתי זה הדבר הכי מיוחד ואקסלוסיבי שיש לי

טוב אז בקונטרסט חריף לפוסט הקודם שלי, וחריגה ממנהגי לא לפרסם יותר מאחד ביום.

אז אחרי כמה שעות טובות של לשבת על הדוקטורט, לא רק שהייתה לי התקדמות מינימלית ביותר למרות הזמן שהולך ואוזל, גם המוח הדפוק שלי במקום מצא לו פנטזיה חדשה 🤦

הכתוב בלשון נקבה אך פונה לשני המינים (לא לא לא באמת פונה, כמו שהבהרתי אני צריך קשר רגשי קודם ולא סשן שהוא נטו פיזי, וזה פחות התקופה לכך. אבל אשמור מי שיפנה אליי אם יתאים לעתיד)

מפנטז שאני אעבוד על הדוקטורט, או כל דבר אקדמאי אחר בזמן שהנשלטת תהיה לרגליי, דואגת לשמש אותי ולא זזה משם עד שאורה.

אם צריך לעזור לי להתייעץ על ניסוח, לפקס אותי, לנסות לפענח משהו מתוך דו שיח, להגיש לי ספרים שאצטרך, לחפש עבורי במקור משהו, וכמובן (כי זה הכלוב אחרי הכל, המוח שלי לא מחפש עוזרת אקדמאית) לספק אותי תוך כדי העבודה.

מפנטז שהיא שם מתחת לשולחן, ובאמירה שלי היא פשוט שולפת את הזין שלי ומטפלת בי, כמה פעמים שאצטרך תוך כדי, עם איזה חור שארצה.  

בסוף הסשן, כשהתקדמתי מספיק בעבודה אז גם כנראה נעבור למיטה 😼

גיפים להמחשה (מוטיב חוזר כאן, מקווה שבהמשך זה כבר יהיה תיעודים מסשנים):

מבערך שניים וחצי אנשים שקוראים את הבלוג שלי, כנראה שאחד הספיק לראות את המודעת "דרוש לסשן" שהעליתי לפני שמחקתי כי הבנתי שזה פחות מתאים מבחינת הזמן וחבל לי לפספס התאמות לזמן עתידי.

אז הוא תהה למה אני בכלל לא מתאר את המראה שלי, ואם הוא היה קורא טוב את המודעה הוא היה שם לב שגם רשמתי שם לצד השני ש"עם מראה אני אסתדר, העיקר האופי".

המסקנה שלו הייתה שאני כנראה מכוער, תודה לך על זה קודם כל. אבל מבחינתי זה הסנן הכי טוב כאן למה שחשוב לי: אישיות וחיבור רגשי (כן כן גם עם גברים). אני לא פוסל את מי שמחפש כאן בעיקר מראה ופיזי, פשוט זה לא הסגנון שלי.

ואם אנחנו פותחים מהמראה, כנראה שלשם אתה לא חותר. כמובן שאני ממש לא פוסל שצריכה להיות משיכה פיזית, ובסוף אנחנו נחליף תמונות, אבל רבאק בוא נתחיל מלראות שיש התאמה במוח.

כמובן שגם הייתה נשמה טובה לפני כמה ימים שאמרה לי שזה שאני לא מסתיר את היותי בי מוריד להרבה בנות. שיוריד, קודם כל זה אני, אבל זה גם ייחשף אם ניפגש אז למה להסתיר? זה כמו שאני אטען שאני 2 מטר כדי לספק תמונה שתמשוך אליי פניות, אבל אני כולה 1.70, זה לא ייחשף כשניפגש??

לא מחפש לזיין כמה שיותר, או להיות מאלה עם הבלוגים מלאי הנרקסיזם שגדודי בנות רודפים אחריהם. תנו לי אישה/גבר אחד שניים שיש לי חיבור חזק איתם, וזה יספק את הצורך שלי בבדס"מ. ולכן, גם לא כזה דחוף לי להפיץ את המאפיינים הפיזיים שלי לכל עבר, או להסתיר את זה שאני בי, בתקווה שזה יגרור כמה שיותר פניות, מלכחתחילה זה הפניות שלא מעניינות אותי.

אם אין קודם כל חיבור מוחי ומנטלי, ואני נאלץ להסתיר/לשנות חלקים מהאישיות שלי (כמו היותי בי) כדי שתסכימ/י להיפגש, אז מה ההבדל מסתם סטוץ חסר משמעות או פורנו?

ציצי ותחת יפה מדליק אותי ממש, אצל גבר שרירים ואיבר גדול וחזק שולח אותי מעבר לקצה, אבל כל זה מתגמד לשנייה של הסתכלות עמוקה בעיניים שיוצרת איזה קליק לא מדובר בין המוחות. 

בלי גיפ הפעם כי זה יסתור את כל מה שכתבתי :)

מאז שאני זוכר את עצמי המין אצלי מורכב בעיקר ממוזות: יש ימים שהכי בא לי סקס ונילי, רגוע ופשוט עם אשתי, יש ימים שבא לי בכלל משהו יותר קשוח, לפעמים בכלל צריך עם גבר ולאחרונה גם חזרו לי המוזות לבדס"מ.

עם אשתי המין מאוד לאט, אנחנו אוהבים לעשות המון משחק מקדים והיא צריכה את זה מאוד עדין (וכמובן גם אני במוזה הנכונה). לזה תמיד יש לי הרבה חשק, גם אם לא תמיד זה המוזה השולטת.

למדתי ממנה מאוד לאהוב ליטופים איטיים ולקחת את הזמן, משהו ששינה לי מאוד את חיי המין. באמת שהדבר האהוב עליי זה הפעמים שאנחנו עושים סקס בבוקר, אז העייפות וההתעוררות משתלבת כל כך מושלם עם הקצב שלנו.

אבל לפעמים יש לי גם חשקים אחרים, שגם אם נשכב עכשיו לא יעברו, וזה היה אחד הדברים שהובילו אותנו לפתוח.

גם פה וגם בכללי לאנשים קשה לקבל גיוון ודואליות, גם בתחום של יחסי מין, סתם הערה שרציתי להוסיף. וזה בסדר גם מבחינתי שלרוב האנשים יש סוג אחד או שניים של מין שהם צריכים.

מאז שפתחנו הספקתי דברים, אבל לא לחזור לבדס"מ בגלל תקופות מילואים ולחץ בתואר, ובשבועות האחרונים המוזה של הבדס"מ יושבת עליי ממש ממש חזק וכרגע אני לא במקום לממש.

אז לבינתיים, גיפים שמתסכלים לי את המוזה, אבל לפני, גיפ מחווה לסקס עם אשתי שהוא הכי מיוחד שיש לי:

ועכשיו לזוהמה שעוברת לי בראש:

בין הסשנים הבודדים שהספקתי לפני מערכת יחסים היה סביב טיזינג ותסכול.

רציתי שגם יהיה על post orgasm torture, אבל הבחור לא שרד...

מחכה לתפוס את האומץ לחזור לבדס"מ, כי בימים האחרונים ממש ממש בא לי לתפוס נשלט, לקשור אותו, לשגע לו את הגוף והפטמות עד שיתחנן שאני אגע לו באיבר וכמובן אחרי שאגע לדאוג לעצור כשהוא גומר כדי לתסכל יותר. מיד אחרי זה אדאג שהוא בכלל יתחרט שהוא גמר כי הפסקה לאיבר המסכן שלו לא תהיה!

המחשה לבינתיים, מקווה שיום אחד אעלה גם גיפ מסשן כזה לבלוג

לא חשבתי שחלק מפתיחת היחסים יוביל חזרה לפה, בעצם חוץ מלפרסם קצת לא עשיתי עוד כלום אז לך תדע לאיפה זה יוביל.

כל פנאטי הבדס"מ יתפלצו עליי, אבל המערכת יחסים שלי עם אשתי ונילית, ואני מאוד אוהב את זה ככה. גם כשהייתי רווק ניהלתי יחסים ונילים וגם יחסי בדס"מ, הכל בהתאם לצד השני והמוזה.

כשנכנסתי למערכת יחסים סגורה, הנחתי וגם רציתי להדחיק הרבה דחפים שלי הצידה. בראיית עולם שלי אז זאת הייתה ההקרבה שנדרשת ממי שרוצה להכנס למערכת יחסים. הנחתי שעם הזמן הם יפחתו, ואכן היו תנודות בהם אבל הם אף פעם לא עברו.

הדבר הכי מרכזי היה חוסר בגיוון והמשיכה שלי גם לגברים. זה לא משנה כמה יחסי מין בתוך מערכת יחסים סגורה יהיו טובים, יש ירידה בתשוקה כשאתה עם אותו אדם לאורך זמן, וזה מוכח מחקרית.

כמובן שאפשר לחיות ככה ויש דרכים לעבוד עם זה, לי זה הפריע משלב מאוד מוקדם במערכת יחסים וניסיתי שנים לעקוף את זה, אבל אני אישית לא הצלחתי.

עברתי עם אשתי מסע ארוך של להבין מה לעשות עם זה. מתחילת מערכת היחסים היינו כנים אז היא הכירה את הנטייה הזאת שלי והמאבקים שלי להסתפק רק במה שיש לי במערכת יחסים. היא אישית לקחה את זה בהתחלה למקום לא טוב שזה בגלל שהסקס בינינו לא טוב וניסתה כל הזמן לשפר אותו (למרות שהוא תמיד היה לי מספיק בתחום הזה). לקח לה המון זמן להבין שזה שני קווים מקבילים: היחסי מין שלי איתה נובעים מרצון אחר ששום דבר אחר לא יספק ובמקביל יש סוגי סקס שאנחנו פשוט לא נוכל לחוות ביחד, וזה בסדר. 

עם הבדס"מ בניגוד לדברים האחרים הרגשתי שהוא כן נרגע, משהו בי היה במקום אחר אחרי כמה שנים של נישואים. כשכבר התקדמנו לפתיחת המערכת זה לא היה אפילו ברשימת הדברים לממש. עד היום אני לא יודע על מה בנפש שלי זה יושב ולכן לא יודע למה זה נרגע.

גם אין לי שמץ למה פתאום זה חזר. אני בעיקר בימים האחרונים מתחיל לחשוב שזה קשור לתקופת המילואים הנצחית שלי בעזה, כי כשאני חושב לאחור זה התעורר אצלי בגיל 21 ישר אחרי השחרור וצוק איתן.

יש לי הרבה תהיות אם לחזור. יש פה עולם שהוא שונה מאוד מהיום יום שלי, והרבה פעמים אני תוהה מה יהיה אם אלך על זה וזה יתנגש. איך יקבלו את זה? האם זה יפגע בחיים המקצועיים שלי? (למרות שעל מי אני עובד, אני מסכן מספיק בזה שפתחנו את מערכת היחסים).

גללתי גם למעלה לקרוא שוב את הכל, ואני בעיקר לא מבין איך הגעתי למכתב המוזר הזה, תכננתי לכתוב משהו אחר לחלוטין ונסחפתי.

אבל על הזין, אני מפרסם, מקסימום יסקלו אותי וירטואלית שאני חופר דברים פילוסופים באתר שהוא בכלל לסקס

חזרתי לכלוב אחרי כמה שנים טובות שבהם הייתי במערכת יחסים סגורה.

לא לא, למזלי הרב לא נפרדנו, פשוט פתחנו :)

את הכינוי הישן החלפתי, דף חדש

בפעם האחרונה שהייתי פה הבלוגים היו ממש מעט ביחס להיום, רואה שכל אחד כמעט כותב וזה עושה לי טוב וגם חשק לכתוב בעצמי.

ראיתי הכל מהכל, וידויים, מודעות הכרות, פריקות, קריסות, סיפורי מין וסתם חרמנים עצלנים שמפרסמים גיפ סתמי של מין בתקווה שבנות יתנפלו עליהם בעקבות כך.

אבל, בחיים לא כתבתי בלוג כזה חשוף. כבר כתבתי על מין, אבל סיפורי זימה זה לא חכמה כי מה אתה חושף מעצמך?

אז שבועיים בערך אני כותב ומוחק, כבר נשמרו לי מעל 30 טיוטות. כל טיוטה שובר את הראש, מה אם זה לא מתאים לפתיחה? ואולי זה בכללי חושפני מדי? בוטה מדי? חפרתי יותר מדי בתיאורים או לא חפרתי מספיק וזה לא מעניין את הקורא ומי בכלל מעניין אותו החיים שלי?

אחרי כל התסבכת, אני אלך על משהו לא סטנדרטי, על זה. פשוט (סוג של) ארס פואטיקה סתמית, בתקווה שהחרדה הלא רציונלית הקבועה של כל כותב שיצלבו אותו על זוטות לא תקרה.

מפה זה בטוח כבר יזרום.

לא סתם על מי אני עובד אני עדיין אוכל סרטים.

אז לשני אנשים בערך שקוראים את זה, שלום!

נ.ב הבלוג הזה כנראה יכלול גם המון אלמנטים של משכב זכר, תחסכו ממני ותמשיכו הלאה אם יש לכם עם זה בעיה