אנחנו עומדים עירומים מול המראה הגדולה בחדר השינה, רואים את גופותנו מלמעלה עד למטה. אני לובש קונדום, מורח אותו בחומר סיכה, אנחנו עומדים בחצי זווית אל המראה ואת רואה איך אני בא מאחורייך, מסיט לצדדים את פלחי ישבנך וחודר אלייך. פנייך חתומות, מסתירות לחץ ואי נוחות בפי הטבעת. אני שולח יד קדימה, אל מורד בטנך, יורד איתה בתנועת ליטוף אל שקע הנרתיק, אוחז בך בין רגלייך ומרים אותך. רגלייך באוויר, אני בתוכך, מנענע אותך מעלה ומטה, מחכך אותך בי כמו בובה. את נעה, מתקמרת ומזדקפת לסירוגין, מרחפת. את היד השניה, אני שולח אל הכוננית שמאחוריי, לוקח את הגזה שהרטבתי קודם בחומר חיטוי, מחטא את החלק העליון בפלח ישבנך, מרגיש ביד האוחזת בך, את הרעד שמתחיל לבעור בך. מניח בחזרה את הגזה, לוקח את המזרק שהכנתי קודם. במראה, את רואה איך אני מתקרב איתו אל ישבנך. נשימותייך כבדות, את נסערת, מפחדת. בתנועה איטית, אני דוקר את עורך הרגיש. עווית קלה שמסגירה כאב חד, מערערת את יציבות פנייך החתומות, את מנסה להלחם בזה, שלא אראה שזה כואב לך. אני ממשיך להחדיר לתוכך את המחט. פתאום את צועקת: "AUUUUU!!!!!!", המחט חדרה אל תוך שריר העכוז שלך. אני מכניס אותה עד הסוף, את מתפתלת מהכאב. אני בתוכך, המחט בתוכך. את מכופפת את ברכייך, שולחת את רגלייך לאחור וכורכת אותן סביב רגליי. בתנוחה הזאת, שריר העכוז שלך פעיל, המחט מכאיבה לך עכשיו יותר, אבל את לא מצליחה להשתחרר מרפלקס כיווץ פי הטבעת עליי, כשאני בתוכך. אני ממשיך לחכך אותך עליי, להתחכך בך, בתוכך, מנענע את המזרק בתוך שריר העכוז הפעיל והמכווץ שלך. את על סף בכי. אני לוחץ חזק את הבוכנה והחומר משתחרר בך בזרם חזק, ממלא לך את השריר. את זועקת, בוכה. זרמים קצרים ועצומים נשפכים ממני אלייך, ממשיכים ולא פוסקים. את כל כך סקסית כשכואב לך ככה, כשאת חסרת אונים ונכנעת. את משחררת ממני את רגלייך, אני שולף ממך לאט את המזרק, מנגב ממך את הדם, מנחית אותך בעדינות על הרצפה ויוצא ממך. את נוחתת מהריחוף, כואבת, דואבת, הכאב מערער את יציבותך ומקשה על הליכתך. אני מתנקה.
לפני 10 שנים. 15 באוקטובר 2014 בשעה 10:47