שתים על ארבע

סופשבוע רגוע יחסית אצלי, איך אצלך?

אתמול ביליתי שקיעה עם חברה וקצת אלכוהול, אחר כך הלכתי לישון מוקדם, בין לבין גם השלמתי כל מני דברים שהייתי צריכה.

אני חושבת על הניק הזה שפתחנו לנו, מנסחת פוסטים בראש ועד שמגיעה למחשב הם פורחים ממני.

מתי בכלל אנחנו נפגשות? זה שבוע קצת פסיכי כאן מלא תוכניות (שלא אני תכננתי בהכרח).

מעבר לקטע, "יהה שתי נשים" שמרייר מייד את כל השכבה העליונה ומפריד את השמנת מהחלב אני תוהה מה עוד.

מה אני רוצה להשיג כאן מעבר לפריקה בעילום שם של התסכול המתמשך שלי מההיצע.

אין לי מושג, תכלס, גם פריקה זה טוב. יש בה עונג מסויים למרות שבשלב מסויים זה בטח יתיש.

מצחיק, ראית שמישהו האשים אותנו בפיצול אישיות מתוחכם, אם הוא רק היה יודע.

קשה להם, קשה להם להתמודד עם נשים חזקות אסרטיביות חכמות שיודעות מה הן רוצות.

קשה להם לשוחח עם אישה שמדברת על סקס בלי להפוך להיות מפגרים מריירים.

קשה להם אז הם מאדירים את עצמם, מהללים את עצמם ומגדילים את מרכולתם, אחר כך הם מנסים להשתמש במה שקראו בסיפורים, עונשים הזויים ומגבלות מפגרות.

זה קצת כמו שהקטנה אומרת לי "אמא, אני לא מרשה לך" ואני מחייכת אליה ולפעמים עושה כאילו.

לך תסביר להמוני יודעי הדבר שכשהשליטה שם היא שם, שאז מספיק מבט, שאז הכל יכול להעשות בחיוך, מתוך אהבה וכבוד.

שכל מה שאני מחפשת זה להסתכל על מישהו שווה לי מלמטה.

שתהיה לך שבת שלום ושקטה.

אחת.