כמו שהבטחתי, מגיע לי לספר את הסיפור מההתחלה אז איך הכל התחיל?
כיתה א׳ משחק ילדים ושלוש ילדות יפות.
לכולם היו משחקים חדשים בבית הספר, כאלה שהם המציאו לכאורה, לנו היה כלא.
(מה זה כלא אתם שואלים? כל יום קבוצה אחרת, הבנים או הבנות, משחקים תופסת אבל לוקחים את הקבוצה השניה לכלא שאפשר להשתחרר ממנו רק בהשתתפות במשימה)
לי היה חוק, יום משתתפים ויום לא, לא מעוניינת שיתפסו אותי, אם לא ידוע מראש שאנצח לא אשתתף במשחק מראש (מזכירה-חשיבה של ילדה בת 5), וכמובן שחברות שלי לא ישחקו בלעדי אז בימים האלה הלכנו בהפסקה הגדולה למרכז ממול לשתות שוקו בבית קפה שכונתי שברשות אמא של אחת החברות.
בכל אופן, חזרה לסיפור..
היום משתתפים, היום תופסים את הבנים! מסכנים...לא ידעו מאיפה מגיע המרץ חחח טוב, היה לנו יום חופש אתמול ;)
אני והבנות עברנו ביחד תפסנו אחד, אבל אחד חזק, גדול, במקרה גם יפה ומצחיק שהיה לכולנו קראש קטן עליו (מזכירה שוב!!!!ביחס לכיתה א!) והכנסנו אותו לכלא מבודד ומאולתר, המרתף של כיתת אומנות. צחקנו, חייכנו, שמרנו שלא יברח..רצינו שישאר שם איתנו, אבל היה צלצול לחזור לכיתה והוא רצה לחזור...כמו שאתם זוכרים מלמעלה, אי אפשר לצאת מהכלא בלי לבצע משימה, ואנחנו רק רצינו שהוא יבקש יפה, לא מוגזם..אמרנו שיבקש יפה והוא החליט לרדת על הברכיים. מפה התחילו להתרוצץ לי מלא מחשבות בראש, אי אפשר לשחרר אותו ככה, את צריכה להגיד לו עוד משהו אחד לפני שהוא ישוחרר. אחת החברות אמרה לו שיבקש יפה יותר והשניה צחקה בצד, שתיהן מחכות לתגובתי...לא זוכרת את הנוסח המדוייק (וחבל) אבל אמרתי לו שאם ינשק לנו את הרגליים הוא ישוחרר, והוא אכן עשה את זה (נשמע כמו חלום בינתיים) אבל אז המורה לאומנות הגיעה להתחיל את השיעור וראתה את זה...גרמה לנו להרגיש שעשינו משהו שאסור, התקשרו להורים שיבואו לשיחה...אני ממשפחה מיוחדת, אמא שמרנית ואבוש...אבוש! אמא כעסה ואבא לקח אותי לארוחת צהריים בחוץ (אתם חושבים שהוא הבין לבד?:p)
המשך יבוא...גיל 7 חחח wish me luck!
**למי שתוהה-זה סיפור אמיתי מנקודת מבטי, באמת הילד היה ב״כלא״, באמת נישק את רגלינו, באמת התקשרו להורים וכן!!יש לי אבא גבר רצח**
