ב 15.10 הייתה מסיבת maledom בדאנג׳ן.
תיכננו להגיע ביחד :)
יותר נכון אני ביקשתי והוא שמח לרצות אותי... (להתגאות בצעצוע הקטן שלו)
יומיים לפני המסיבה הייתי בהיפר אמיתי...
אני אומנם לא דו קוטבית אל תתבלבלו... אבל יש לי עליות ומורדות כמו תהומות...
יום לפני המסיבה כבר היה אפשר לנגן על הרגשות שלי כמו שמנגנים על נבל.
עברתי מקיצוניות אחת לאחרת בשניות.
אבל כרגיל אתה המלך המושלם שלי ידעת איך להרגיע אותי ולשלוט בי.
דקה לפני שיוצאים מהבית למסיבה:
אני: איפה השפתון?
אתה: הכל בסדר, קחי את הזמן.
אני: אוף, העקבים בחדררררר, אמאאאאא אני לא יכולה ככה.
אתה: בייבי הכל בסדר, יש זמן.
אני: רגע שכחתי לשים (כן לשים) שפתון, נו טוב לא צריך, או שאולי כן? טוב נו לא... ככה תוכל לנשק אותי חופשי.
אתה: רוצה שאני בנתיים אשב? נראה לי אני מלחיץ אותך...
אני: אממממ לא... (בראש חושבת לעצמי ברור שזה מלחיץ מה נראה לך?? גבריםםםםם)
20 דקות אחרי הזמן יוצאים מהבית.
בערך 50 דקות אחרי בכניסה לדאנג׳ן.
קבלת פנים חמימה ונעימה עם חיוך אמיתי כזה מהצוות...
אני בשוק כי מעולם לא אמרו לי שלום כזה יפה בכניסה למועדון (עד היום הייתי רק במועדונים של וניליים ושם עושים לך טובה שמכניסים אותך...)
נכנסת לבפנים אחרי 8067 מדרגות סוף סוף בתוך המועדון.
ואמא איזה סדום ועמורה!
אם הוא לא היה מאחורי ותופס לי בעורף בתנועה מרגיעה רוב הסיכויים שפשוט הייתי בורחת...
נשים ערומות חלקן על הרצפה מלקקות את הנעל של האדון שלהן (אני מניחה) חלקן סתם מתערטלות על העמוד.
אני עומדת משותקת.
הוא מרגיע אותי ולוקח אותי לשבת.
ראיתי את הקרוס והעיניים שלי נדלקו מתשוקה.
זה מושלםםםם הוא כזה יפה.
הוא בנתיים נתן לי קצת ספייס לעכל הכל.
כשקצת יותר הרגשתי בנוח הסתובבנו במועדון.... (לא כולל באזור המבוך. הוא השאיר את זה לאחר כך הגאון שלי כדי שאני לא אלחץ ובאמת אברח...)
לאט לאט התחלתי להתרגל לאווירת הסקס וגם התחלתי לאהוב אותה.
נכנסו למבוך, הוא קצת שיחק איתי... נראה שגם הקהל שצפה בנו בקטנה נהנה חוץ ממני... אבל אני? בחיי שחוץ ממנו לא זוכרת כלום :)
אם מישהו הסתכל או לא זה רק הוא זוכר.
מקפיד בנוקשות שלא יהיה יותר מידי קהל... שלא הרבה יראו את הצעצוע המקסים שלו...
מצחיק לחשוב שעם כמה שהוא רוצה להשוויץ בי מצד אחד הוא גם רכושני נורא מהצד השני.
נגיד להצליף בי עם החגורה שלו זה בסדר, גם אם יש קצת קהל ברקע.
אבל שמישהו יתערב לו באמצע?
פה הכל נגמר. הוא מניח עלי יד בדרך הרכושנית שלו ובטון קצת קשוח עונה לא.
הוא שונא שמתערבים לו ולא משנה איך, כמה ולמה.
ואני? אני שונאת שמעצבנים אותו.
אבל שתקתי. כאב לי לשתוק אבל לא רציתי לעצבן אותו יותר.
אני בפנים יודעת שהוא יכול להסתדר לבד כי בכל זאת זכיתי בגבר הכי מושלם שקיים בעולם אבל קשה לי שלא לרצות לתקוף את כל מי שמאז לנסות ולהתערב.
מן מפלצת קטנה כזאת שגורמת לי לרצות להרחיק ממנו את כולם. להיות השריון שלו (כי הוא האביר שלי).
בסוף המסיבה נגמרה.
כל מה שאני זוכרת ממנה זה בעיקר כמה הוא שמר עלי (גם בחלקים שהוא הלך להתפנות והשאיר אותי לבד הוא דאג שישמרו עלי)
אני גם זוכרת כמה חוצפנים שחושבים שזה לגיטימי לגעת לבחורה בתחת כי אם החצאית שלה קצרה אז זה בסדר...
או כאלה שחושבים שבגלל שהם נראים טוב זה לגיטימי לגשת לבחורה ולהתחיל לקשור אותה בלי לשאול כי היייי... אני נראה טוב, מה הסיכוי שהיא תגיד לא?
אבל בכללי היה מושלם ועשה לי חשק לעוד :)
לעוד מסיבות איתו.
מאסטר מושלם שלי. תודה על כל החוויות שאתה צורב בגופי ובנשמתי.
אתה הגורם לחיוך שמרוח לי על הפרצוף 😄 אתה היחיד שמכיר ויודע בדיוק מה ואיך לעשות.
תודה.