סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Ballerina in chains

עמידת המוצא השביעית
לפני 7 שנים. 22 בינואר 2017 בשעה 7:16

התחלנו שבוע יום הולדת, 

לא לי אומנם אבל חשוב לי אפילו יותר ממני.

 

כולי בהתרגשות, היא אוהבת את המתנה, פותחת כמו ילדה קטנה ומתלהבת מכל פריט (שאגב השקעתי בו מלא מחשבה)

 

עשיתי לה אתמול ערב כיפי, ולראות אותנו כמו ביום הראשון שלנו, צוחקות ומתלהבות כמו זוג ילדות בנות 12 איזההההה אושר ;)

והדבר הכי כיפי זה שזאת רק ההתחלה :)

 

 

 

מהמממממממת שלי,

אני מאחלת לך כל מה שאני רוצה לעצמי כפול מיליון,

בריאות, אושר, נחת רוח, פרנסה טובה, עושר, עבודה שמתאימה לך ולרצונות שלך.

שתמיד תשאפי גבוה ורחוק כמו שהיום את לא מהססת לעשות, תזכרי שאני תמיד פה לצידך- לא מאחורייך ובטח שלא לפנייך- לצידך ואוחזת חזק בידך.

שתמיד תלכי עם מה שנכון ומתאים לך, אל תהססי לרגע, תזכרי שאני מאמינה בך וזה כל מה שחשוב לנו בבועה שלנו!

 

תאמיני בנשיות שבך, אני כבר אדאג להיות הגבר בנינו, מבטיחה להגן ולשמור עלייך- כבר הוכחתי את זה, לא?

 

אני אוהבת אותך קטנה, אז תהני לך, תחגגי כמו שרק את יודעת!!!

 

החברה הכי טובה שלך- נ

לפני 7 שנים. 29 בנובמבר 2016 בשעה 21:07

מחכה כבר לרגע של הניקוי, לרגע שהוא יגיד כבר שזה נגמר.

מתפללת להגיע למצב בו אני לא לוקחת יותר 10 כדורים שונים כדי להקל על מכאובי הגוף.

 

מחכה לשניה הזאת שהתוצאה תהיה שלילית, שאני אגלה שכל הסבל הזה, כל החצי שנה האחרונה תמחק לה מזכרוני עקב טעות בזיהוי.

 

מחכה כבר לשניה שיגידו לי שהכבד מתפקד תקין.

 

מחכה לפינוקים שלה ולבקבוק שהבטיחה לי שנפתח....

 

מחכה ליום שבו אדע בוודאות שזה לא תורשתי, או לפחות שזה לא מתפרץ בנתיים.

שאני יכולה להיות רגועה לפחות עוד כמה שנים טובות.

 

בנתיים מסתפקת בידיעה שאני מתחילה לעבוד במקום מעולה ביום ראשון.

מסתפקת בלדעת שלא ויתרת עליי למרות שלא היה לי הרבה קשב כלפייך בתקופה האחרונה.

מסתפקת בידיעה שאת אוהבת אותי למרות הדיכאונות, המכאובים, הבכי הבלתי נשלט כשאני נושמת אפילו, מצבי הרוח המשתנים, השטויות שאני אומרת כשאני מסוממת קלות, השטויות הענקיות שאני עושה עקב מחסור בשינה.

מסתפקת בך! כי את מתנה קטנה גדולה כזאת שקיבלתי לי סתם ככה ביום בהיר.

 

מרגישה הקלה רק מלשחרר קיטור קצת :)

לפני 7 שנים. 5 בנובמבר 2016 בשעה 19:02

בתקופה האחרונה שולחים לי אדומות, קצת בכמות מוגזמת, אבל נתמודד...

 

הבעיה הכי גדולה שלי עם האדומות זה מי שעומד מאחוריהן.

אני בעצמי שולחת אדומות, אבל מעולם לא הכרחתי או דרשתי מאדם אחר להגיב לי.

תמיד קיבלתי את משמעות השתיקה כאופציה שאולי:

1. הצד השני לא מעוניין להגיב.

2. הצד השני לא רוצה להגיב.

3. הצד השני לא קרא את ההודעה.

4. הצד השני לא נכנס לאדומות שלו.

 

אז מה הקטע?

אם בחרתי לא להגיב לכם לראשונה, לשניה או לשלישית נראה לכם שאני אגיב לשאר?

 

כמו שלכם יש את האופציה לשלוח הודעה לצד השני יש את האופציה לבחור אם לענות או לא.

לדרוש / לכפות מענה זה לא מכובד...

תחשבו על זה לפני שאתם ממשיכים להציף את תיבת הדואר שלנו...

תודה :)

לפני 7 שנים. 25 באוקטובר 2016 בשעה 11:25

הגענו הביתה יחסית מאוחר, אחרי התארגנות קלה של שתינו היא התיישבה קרוב אלי.

אני אוהבת אותה קרובה, משום מה יש לי חולשה למגע שלה, הוא שובר אותי לרסיסים ומטריף אותי כל פעם מחדש.

 

היא לא יודעת את הכוח הזה שיש לה עליי, אבל היתרון זה שגם אם היא תדע היא לא תנצל זאת לעולם, כי היא מאוהבת.

 

אני מורה לה להיכנס למיטה ולארגן לי את הדברים.

היא לא מההסת לשניה.

 

אני נכנסת לחדר וכל החורים שלה פתוחים בפניי, מתחננים שאני רק אחדור אליהם.

אני מלטפת אותה, מרגיעה אותה שהיא במקום בטוח, הפנים שלה מראות לי שהיא מתוחה קלות.

 

היא נרגעת לאט לאט, ואני חודרת, בהדרגה מצאנו קצב משותף, אחד כזה שמתאים לשתינו, היא כבר אחרי גמירה, מותשת אבל ממשיכה לקבל אותי אליה.

 

היא גונחת, מקללת, מחייכת, מתענגת מכל חדירה.

היא לא קיבלה אישור לגמור אבל מביטה בי כאילו היא אחרי אורגזמה.

 

המבט שלה משדר חום ואהבה שקשה לי להכיל לתוכי.

אני מסתובבת, שלא תראה את דמעות האושר שעולות בפניי.

 

היא ביעילות שלה לא שואלת יותר מידי ומתחילה לארגן הכל, מכינה לי משהו לנשנש (שפית דגולה לא תצא ממני בגלגול הזה, אולי בגלגול הבא... אי אפשר לדעת)

אני מתרווחת לי בספה ומחכה לה.

כהרגלה, היא לא מאכזבת אותי.

 

אולי אלו הדברים הקטנים שגורמים לי לאהוב אותה, אולי אלו הדברים גדולים, אבל אני יודעת שעמוק בפנים אני אוהבת אותה.

 

מקווה שגם את מודעת לזה עכשיו, נסיכונת שלי.

לפני 7 שנים. 24 באוקטובר 2016 בשעה 8:57

היא קיבלה אישור בחג למנוחה, גם כמה ימים לפני נתתי לה אישור.

בכל זאת היא הייתה ילדה טובה והיה לה קצת קשה.

 

אבל אני גאה בה.

היום, בלי שאוציא מילה מהפה היא חזרה למשימות שלה.

 

 

נסיכה שלי!

למרות האיחור אני גאה בך.

גאה שאת שלי!

אוהבת!

לפני 8 שנים. 4 באוקטובר 2015 בשעה 11:43

ולפעמים אתה נוגע לי בדיוק בנקודה כואבת.

מפעיל אצלי כמו כפתור את הדמעות.

אומר את המילה הנכונה.

 

אני שותקת, מעכלת, מנסה להבין אם באמת אמרת את זה.

"הרי את הכי חשובה, נסיכה"

המבט שלי מופתע, נושמת עמוק.

"כן, אני רוצה אותה היום, ואת ההיא מחר, ואת השכנה בעוד יומיים, אבל את? זה פשוט משהו חייתי שלא נגמר, אני צריך אותך תמיד."

 

דמעה קטנה זולגת במורד הלחי, אני ממהרת לנגב אותה, שלא תראה, שלא תדע.

כל הכאב שבעולם, כל ההשפלה שבעולם, כל ההחפצה שבעולם, כלום, ושום דבר לעומת האמת הכואבת שלך.

זה שובר אותי, אני רוצה להיות טובה יותר בשבילך, אני רוצה להיות טובה יותר בשביל עצמי.

 

אני פשוט מתמלאת בשקט שלך.

באיזון הרגוע של חיבוק אוהב, עם מלא רוק (מעניין מאיפה הוא הגיע).

 

אתה יודע כמה קשה לי בעור של עצמי.

 

להודות שלמענך אני מוכנה לוותר על עצמי.

 

אז מהיום אני נותנת לך את כולי.

קח איזה נתח שאתה רוצה, איזה נתח שאתה צריך.

 

http://youtu.be/IZkYWP0esrI

לפני 8 שנים. 1 באוקטובר 2015 בשעה 9:05

מרימה ידיים.

נותנת למה שצריך לקרות להתרחש.

מפסיקה להילחם בגורל.

 

תגידו שאני נכנעת, תגידו שאני מתייאשת, תגידו מה שבא לכם.

אבל אין לי כוח יותר.

אני מלאה מזה.

 

נתתי לך את כל הכוח שבי, הוא אצלך עכשיו.

תעשה מה שאתה רוצה איתו, אני לא מתכוונת לעשות כלום יותר.

 

איבדתי יותר מדי, נלחמתי מעל ומעבר לכל כוח אנושי.

 

 

אומרים שאם אוהבים מישהו צריך לתת לו ללכת.

אז אני נותנת לך, וזה כואב, וזה יכאב, אבל בסוף זה ישתפר.

 

אני כבר לא יכולה יותר.

אני מוותרת, 

עלינו,

עליך,

עלי.

לפני 8 שנים. 19 בספטמבר 2015 בשעה 20:08

מצפה כבר לפעם הבאה ;)

לפני 8 שנים. 13 בספטמבר 2015 בשעה 14:03

תודה לך :)

לפני 8 שנים. 13 בספטמבר 2015 בשעה 7:29

וזאת רק ההתחלה...

 

שתהיה לנו שנה טובה, גדושה בסקס, אהבה, פריחה, הצלחה אישית, חלומות, ונצחונות.

אוהבים,

TR & B

}{