לפני שנה. 21 באוקטובר 2023 בשעה 23:36
על גג בניין ישן בתל אביב עומדת נועה.
ראשה עטוף במסיכת לטקס ואינה רואה דבר.
בעוזניה עוזניות שמנגנות לה הקלטה שסופרת לאחור….
467…466…465…
נועה לא יכולה לשמוע כלום מלבד המספרים…
420…419…418…
פיה פעור בהמצעות גאג בצורת O והיא לא יכולה לעצור את עצמה מלהזיל ריר על גופה הערום.
ולמרות זאת, נועה לא שמה לב בכלל שהיא מיררת, היא רק שומעת 377…376…375…
נועה לובשת עקבים גבוהים במיוחד אבל לא בגלל זה הרגליים שלה רועדות.
288…287…286…
למותנה קשורה חגורה אשר מאבטחת ויברטור עצום לדגדגן שלה…
155…154…153…
אני אוחז בא קרוב ורוקד איתה. לאט לאט מזיז אותה מצד לצד, כל אחד לצליל אחר. אני להנחות שלה והיא ל81…80…79…
על גג העולם, בבירכים רועדות, מלוכלת מריר וגונחת בקול נועה לא מודעת לדבר מלבד 3…2…1…