כזאת מועקה לוחצת.
❤
כזאת מועקה לוחצת.
❤
זונה???
לא אני לא זונה!!
אני שפחה שאוהבת וצריכה כאב
וכח,צריכה יד חזקה מנטלית,
אחרת אני הולכת לאיבוד.
צריכה יד חזקה פיזית
אחרת הכוס שלי בוער...
צריכה את חום השפיך שלך מטפטף ממני...
נוזל לאורך הרגל הארוכה שלי.
היו ימים שהחזקתי 6/7 שעות סשן.
שעות של כאב פיזי,כאב מנטלי,
השפלות ומה לא....?!
לא היית מאמין שזו אני.
אז לא אושר שלי...
אני לא זונה....אני חיה מכאב,
תהנה מזה אהובי...
אני שלך.
יש ימים שלמים שאני נלחמת בעצמי
נלחמת בצורך לכאב,למגע,לצריבה..
נלחמת בכאב שלי עם עצמי.
מזוכיאסטית.
❤
עכשיו זה הזמן שלי להוריד הילוך
נוסעת מהר...
יש מצב שבסוף אכנס בקיר.
❤
מה נכון מה לא??
תעתוע או מציאות?
בעיקר מתי...?אם בכלל.
עד מתי?
אני לא רק שואלת
אני גם אוהבת,
אוהבת,
רוצה,
משתוקקת,
בעיקר מצפה...מצפה לך אהובי.
תודה לך אהובי
על זה שאתה קיים.
❤
התשוקה שלי אליך חזקה מהכל ,
זה כזה ברור לי,
כשאני מולך הכל משתנה,
השמים יפים יותר,העננים צבעונים
הפרפרים עפים במעגלים סביבי,
ומוזיקת רקע מתנגנת בעולם .
❤
תעצמי עיניים,
תנשמי עמוק,
תרפי את הגוף,
ותאספי...תאספי את פחדייך
תאספי את כאבייך.
את הצעדים
את העקבות
הלחישות,הנגיעות...
קחי את עצמך תפרשי כנפיים
עופי ...עופי...עופי..
תהיי חופשיה.
את לכודה בעצמך.
תשחררי,תרפי...תזרמי כמו הנחל.
תנשמי - זו רק את.
רק השדים שבתוכך מפריעים לך.
❤
מעדיפה לכתוב ולא לשמור בבטן
אולי תקרא,אולי לא...זה לא משנה,
בעצם זה כן משנה כי אני כותבת עלינו.
אתה
ואני.
הרבה זמן עבר ומתפללת לעוד הרבה זמן.
הזמן עבר כהרף עין...
נראה כמו אתמול..
יש לי את הימים האלה -כמו היום שהביטחון שלי מעורער,זה כל הזמן חוזר על עצמו לכן מעדיפה לכתוב ולא לדבר איתך על זה..
כמו גלגל שמסתובב וחוזר לאותו מקום
כך זה מרגיש ,
ובפנים הכל בוער בתוכי,
רוצה להיות לידך,לנשום אותך.
יודעת שאני צריכה המון סבלנות,ויש לי.
המון כח שנעלם לפעמים כמו היום.
כי כמה אפשר?
כמה לחכות?
למה לחכות?
לא יודעת....
צריכה להרגיש 'ביחד' תמיד.
"עוד קצת"..אתה אומר .
חבק אותי בבקשה ,תן לי כח .
לא נשברת אבל בהחלט כואבת.
❤
אני כנועה וגאה.
❤
זה הזמן שלי להיות מאושרת.
❤
השתיקה שלי כבר לא שקטה.
❤