אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תשוקה

לא מחפשת.
לא רוצה.
נטו פורקן!
לפני 6 שנים. 30 בנובמבר 2017 בשעה 22:02

שקט.

לפני 6 שנים. 30 בנובמבר 2017 בשעה 5:20

קצר וקולע.

לפני 6 שנים. 28 בנובמבר 2017 בשעה 12:05

באתי והלכתי

קיימת 

ונעלמת.

אחת שרוצה להיות שתיים

רוצה

ולא.

שמחה ובוכה

סתם??

אין דבר כזה סתם.

יום כזה ארוך שלא נגמר מהיום שנולדתי.

רוצה קרוב...

עכשיו קרוב-רחוק.

אולי כשלא אצפה.

 

לפני 7 שנים. 4 בנובמבר 2017 בשעה 19:15

אני שומעת את זה

מרגישה מרחוק...

כמו שעון חול,

רק עניין של זמן.

כשאהבה גדולה כלום לא אכפת.

גם לא המרחק.

נהיה קר,

רוח מתקרבת,אני מרגישה 

את החול בעיניים,עוצמת אותן,

לא רוצה לראות איך הזמן הולך ונגמר.

לפני 7 שנים. 4 בנובמבר 2017 בשעה 8:19

מתי אלמד לבחור נכון...

הרהורים,

תעתועים,

מתי??

ולאן??

עד כמה זה אפשרי??

והכח וואייי מאיפה הכח הזה.

עוטפת את עצמי בוואקום

לא מכניסה לא מוציאה

מדלגת בין הימים 

בין ההזדמניות,

ורוצה לחיות,לחיות נכון.

כמו שמש שמתרחקת

שלא אשרוף,שלא אכאיב,

מתי אלמד לבחור נכון???

 

 

לפני 7 שנים. 3 בנובמבר 2017 בשעה 11:36

אל תפגע באחר...

זה יפגע בך.

החיים גלגל!!

לפני 7 שנים. 2 בנובמבר 2017 בשעה 21:26

עצמתי עיניים והרגשתי אותך נוגע בי

שוכב צמוד לגופי,מלטף לי את השדיים מלקק את העורף,

מלטף והפטמות מתקשות 

פיטמה ימנית נצבטת 

פיטמה שמאלית נאחזת

ואני נאנחת,

מסתובבת ונאחזת בך,

מחבקת מנשקת בולעת בתשוקה,

אני כ"כ זקוקה

רק רוצה שתקח,

תבעל אותי,

אותה הרגשה כמו בפעם הראשונה.

הלשון שנדחפת נלחמת האהבה בלשון שלי,

הלשון שנאנסת.

זרמים חדים

זרמים של אהבה.

חונק אותי לוקח את חיי בידייך

קח את חיי.

חונק ודוחף ,דוחף אותו עמוק

אני עפה,

אני חולמת

אני רטובה.

 

לפני 7 שנים. 2 בנובמבר 2017 בשעה 20:55

הגעתי עד לכאן

לא מתכוונת לעצור

צועדת כמו תינוקת

ואתה מושיט לי יד 

לא מוותר לי...

לא נותן לי מנוחה.

זה יקרה,זה כבר כאן,

רק עוד קצת.

לפני 7 שנים. 25 באוקטובר 2017 בשעה 20:34

תלאות האתמול

תלאות היום

הן תלאות העבר.

כל התלאות האלו על הגוף

זה שורף,

נושמת עמוק

עוצמת עיניים

מרפה

משחררת...

אנחנו כבר ברגע אחר.

לפני 7 שנים. 21 באוקטובר 2017 בשעה 11:32

מפחדת מההרגשה הזאת.