תשוקה

מקום אחר,

משוחררת ,

ונושמת,

צועדת קדימה .

לוקחת מהיקום את מה שהוא נותן לי

אוספת עד הפירור האחרון..

כאילו אין מחר.

חוויה עוצמתית ששינתה את חיי,

חוויה מבורכת.

מלאה סימנים כחולים בידים

כחולים של אהבה,

של מחטים אוהבים שדואגים לי.

כאב גרון של צינור ארוך שנכנס דרך הוושט

כן צינור!!!

לא  זין!

אין זין שמסוגל להשאיר לי כאב גרון :)

צינור,מצלמה ,שמראה את הלב שלי

את הלב ,האוהב והחי.

לב שלעולם לא יפסיק לאהוב..

כי כזאת אני

❤

סיפור ארוך....

אוהבת  אותו כמו שלא אהבתי לעולם

מחוברת אליו,

לא הרגשתי ככה אף פעם

והכרתי,חוויתי,הייתי..

איתו זה אחרת.

הרגשתי שהוא האושר שלי

הלב שלי-בדיוק כך -הלב שלי.

מסיבות כאלה ואחרות נפרדנו,

ניסינו המון... אבל הסוף היה אכזר!!

הוא אהב אותי ,אני יודעת.

הוא היה ...אבל בסוף נישבר.

חסם אותי מכול כיוון.

סילק אותי מביתו,

התעלם ...כאילו ולא היה בנינו כלום.

היינו 5 שנים יחד!!

אמרתי לו ..התחננתי על נפשי

שננסה עוד... אבל לא.

זה לא קרה.

הבכי,הצער הכאב ,האובדן,

השבר גדול.

פעם אחרונה כשדיברנו אמרתי לו

"אושר שלי,אתה הלב שלי,כשאתה הולך הלב שלי הולך"

צרחתי את נשמתי ...לקבור אדם חי בתוך ליבי.

כבר חצי שנה אני מתאבלת,זועקת כאובה .

לא דיברנו חצי שנה וכנראה שלא נדבר לעולם.

יום חמישי שעבר הרגשתי גרוע..

הלכתי לטר"ם עשו לי בדיקת דם  ..וישר הזמינו אמבולנס,לא הבנתי כלוםםם פחדתי,בכיתי..רעדתי.

מסתבר שעברתי ארוע לבבי...

השאלה הראשונה שנשאלתי במיון היא:

"מי שבר לך את הלב?"

בדיוק ככה!!

הלב שלי נשבר לחצי!!!

אבל

מכול הסיפור הקשה

הכואב הזה  הגעתי למסקנה 

שהחיים הם מתנה!!!

וצריך לנצל כול שניה.

הייתי בסכנה ,מאושפזת ,מחוברת למלא חוטים,לחמצן,

ושומעת את הילדים שלי בוכים!!

שם הבנתי שאף גבר לא שווה את הכאב הזה!

הוא ידע על הכול ופעם אחת לא שאל לשלומי(היה צפוי) 

לא התבאסתי ... אבל הבנתי שהוא לא שווה.

הילדים הם החיים!

הלב שלי שייך רק להם.

❤

בתוך ספירלת החיים

לפעמים פוגשת שוב את העבר

ואז 

מגיע 

העתיד

וקפצתי עוד שלב.

❤

התעוררתי חרמנית,

לאונן זה הפיתרון כרגע.

❤

ראיתי איך משחקים בדס"מ

לא מתחברת .

❤

חייבת עיסוי...ושקט.

❤

לנקות אנשים מיותרים מהחיים 

הם רק תופסים מקום.

לפנות  את הלב שלי 

לתת אותו למי שראוי!!

כי לקבל אותי זאת מתנה .

חחחח כן עפתי על עצמי

אבל

סה"כ אמרתי אמת.

❤

אני לא אומרת הרבה

וזה הרבה.

❤

איזה כייף לא להיות באותו מקום.

❤

מתבוננת בתוכי כול יום מחדש,

מתמודדת עם החוסר שלו,

מנסה לא לתת לזה יותר מדי מקום,

לא להישאב לזה כי זה כואב..

ההפך..

יוצאת

לומדת

עושה ספורט

בעיקר לא לבד.

וכשאני לבד אני בודקת את עצמי,

סוחטת את עצמי רגשית,

בוכה בקול.

שמה מוזיקה בפול ווליום

רוקדת 

שרה..

צורחת

אותו מתוכי.

מוציאה אותו.

כותבת עליו,

מוציאה אותו מתוכי בצעקה גדולה.

חברות אומרות לי "תנסי מישהו חדש"

לא לא...

אני מתנקה לחלוטין ממנו.

אני אהיה נקיה מכול דבר שקשור אליו..

ולמה???

כי זה מה שנכון לי!

להתנקות מהתלות

להתנקות מהרכושנות

להתנקות מהקנאה

להתנקות מהאובססיה.

ללמוד להיות אני בזכות -עצמי.

וכן זה יקרה,בעצם זה כבר קורה.

ללמוד לחיות בידיעה והבנה

שלנצח הוא יחיה בתוכי.

אני הכי שלמה כשאני שבורה.

❤