לפני 4 שנים. 9 ביוני 2020 בשעה 17:51
ללכת לשם,להיפגש כאן
בין המילים והתחושות,הקרבה וכניעה,
זאת אני.
בצד,
שם אותי בצד,
"זה לא שלך!"
מביטה מהצד,וכואבת... על מה???
זה לא שלי.
לא לוקחת בזה יותר חלק,
מכניסה את זה לתיבה בתוך הלב שלי.
לא נושמת.
חונק אותי ,
מתחננת לאוויר... וצוללת בפנים.
לומדת לחיות בתוך זה,
ללכת על קצות האצבעות,בשקט רק לא להעיר את המתים.
והכאב?? נשאר שלי.
❤