תשוקה

החיים  ממשיכים הלאה,

אני אדם מקובע,צריכה מסגרת,

צריכה הגדרות ,צריכה מילים... 

בעיקר לדעת איפה אני עומדת ולאן אני הולכת.

לא שמה כיסויי עיניים,לא נותנת יד שיובילו אותי,

מוזר,

ולא קל להמשיך ...

זה עדיין בתוכי,

המגע

הנשיקה

המבט בעיניים

ובעיקר המילים שנחרטו בי עמוק בפנים.

למרות שזה חי בתוכי 

בחרתי להמשיך.

היום הכול מוזר לי

היום החדש שונה לי

הקול שונה

המגע אחר

המבט מושפל ממבוכה

מרגישה כמו בתולה :)

קוברת את העבר עמוק בתאים האפלים

וממשיכה .

אלו החיים 

לא עומדת במקום.

❤