לפני 8 שנים. 18 באפריל 2016 בשעה 13:06
הגעתי הביתה,
בדרך בכיתי כמו ילדה עמוסה..
בכיתי גם עליו ,כן השארתי דמעות ונזלת על החולצה שלו :)
איש יקר
יכלת לעשות איתי הכל,נתתי לך אותי,
ואין יותר מאושרת ממני שהכרתי אותך..יכולת לשחק בי,
יכולת להשתמש בי,
יכולת לעשות בי כל מה שעולה לך בראש..
ואני מהמקום שלי
הייתי מרצה אותך.
אבל בחרת להיות בן אדם
בחרת לא לשחק בי
בחרת להיות כנה איתי...
ידעת שאני צריכה משהו אחר,
איש יקר
אמנם אני לא קוראת לך "אדוני"
וזה עצוב לי..
יש דבר אחד חשוב ועיקרי
שחיזקת אצלי את ההבנה שיש גם, אנשים אחרים,
יש אנשים טובים,
יש מי שאכפת לו ממני...
ולא רק מעצמו.
אני לא הולכת..וגם אתה לא
אני שמחה שהגעת לחיי...
♡