תשוקה

להיות "אני" זה לא פשוט

פעם ככה ופעם ככה,

כמה דמויות יש בתוכי??

וכי אני אחת?

כן אני אחת,

שחקנית מעולה

כל פעם דמות אחרת מתפרצת מתוכי,

יש את הדמות של הכלבה שיושבת על ארבע מקשקשת בזנב,

יש את הדמות של הזונה 

שם אני הכי פראית 

הכי חשופה 

הכי סוערת..

הרבה זמן לא הייתי "זונה".

יש את הדמות המתמרדת 

שלא בא  לי לעשות מה שהוא מבקש ממני.

יש את הדמות שאני הכי אוהבת

שם זו אני

"השפחה הכנועה"

שם אני הכי מאושרת,הכי שלמה

שם אני הכי צייתנית

עושה באהבה,בתשוקה

שם יש בי את הצורך לרצות.

שם אני רוצה  הכי טובה.

ויש את הדמות היומיומית החזקה

השורדת,הנלחמת,

שם אני עושה הכל כי אני חייבת

ולא כי אני רוצה.

שם אני לביאה.

ושם הכי חסרה לי הידיעה שיש לי את הפינה לחזור אליה ולהיות השפחה הכנועה.

אני עושה ,שורדת...

בידיעה שאולי כבר לא תהיה לי הפינה הזאת..

יש את דמות הפסיכולוגית

עושה רושם על כולם שאני נורמלית חחחחח משענת של המון סביבי,מייעצת ודואגת.

לפעמים בא לי לצרוח לכיוון אותם האנשים "עופו ממני ,אני הכי שרוטה מכולם,אני צריכה יותר ממכם,תפסיקו לחפור יש לי את החפירות של עצמי,

בא לי לצרוח תנו לי מנוחה.

והיום כל מה שאני צריכה זה להתכרבל בשקט ולהעלם בזרועותייך..

וכן,אתה לא קיים.

לכן אלבש את מדי הלביאה

והמשיך לשרוד כי אין ברירה...

אני חייבת להיות לביאה איתך

ובלעדייך.

♡