תשוקה

הזמן עובר לאט 

כאילו לא נגמר.

הלבד,

והבטן העמוסה

קפואה

ללא תחושה

מהלכת בלי הבעה

ובפנים בבטן יש לא מעט

מילים מילים מילים

והזמן לא עובר....

איבדתי תחושה

אולי מרוב כאב,אולי מתוך הלבד.

מהלכת בין כולם 

ואף אחד לא מרגיש

אני בתוך בועה,

לא מראה סימן כאב,לא מראה סימן חולשה,כי עכשיו זה לא הזמן

אני חייבת להמשיך בתואר: "החזקה".

שוכבת  במיטה לאחר מקלחת חמה,המים החמים עטפו אותי

עטפו כל חור בגופי

המים החמים נגעו בי.

ואני צורחת 

צורחת בדממה

לא מנסה יותר להסביר 

לא מנסה יותר להבין

פשוט צורחת

מתוך הלבד....

♡