לפני 8 שנים. 23 באוקטובר 2016 בשעה 11:30
הם שוב קופצים,
רוקדים מצד לצד,
מתופפים בתופים בחוזקה
בום בום,
והנשימה שוב נעצרת..
והכל פתאום קפוא,
אני שומעת את ליבי דופק
בקצב התופים
מסתכלת מהצד ושואלת את עצמי:
"זו את?זה שלך?אלא הם חייך?"
נבהלת...
נעצרת...
רוצה לבכות...
וכלום!
הכל חנוק,הקירות מוחצים אותי.
אני רוצה לברוח
אבל לאן???
ולמה??
חושבת עליך
מתנחמת בדברך:
"תנשמי עמוק,אל תפחדי אני כאן איתך"
"את יכולה לברוח רק אלי,אני אשמור עליך"
מניחה את הראש על הכתף
עוצמת עיניים,מרגישה אותך ונרגעת.
נותנת לשדונים לחלוף...
לכו מפה.
♡