לפני 8 שנים. 20 בנובמבר 2016 בשעה 12:34
כל יום שעובר מתחדדת לי ההכרה שהוא כבר לא כאן.
מחכה לשיחה ממנו אבל יודעת שזה לא יקרה.
קשה לי.
לא אקבל זאת לעולם.
לא בין החיים אבל תמיד איתי.
אני בטוחה שהוא שומר עלי
אני מרגישה שהוא שמח,
הוא רואה שטוב לי.
מדליקה עבורו נר נשמה ודואגת שהוא תמיד יהיה דלוק זה נותן לי ביטחון.
הוא חסר לי...
עכשיו הוא נח.
אנו לא יודעים מה זה יסורים באמת,
אנחנו מתבכיינים -גם אני...
לעומת היסורים שהוא עבר הכל מתגמד בעיניי...
תנוח אבא שלי.
♡
