תשוקה

"מי אני?תלולית בוץ בשדה סתווי.ערמת עלים בשולי שביל ביער.כשאתם עוברים אני תוחבת תחתי את ידי,מצמידה את פני לאדמה.אני תנועה מטושטשת בזווית עינכם,דוממת לגמרי עד שמבטכם מופנה אלי במלואו.בערים שלכם אני חולדה שמתרוצצת מתחת לפני השטח של חייכם,מתחבאת בביבים שלכם מזהמת את החלומות שלכם במגיפה קטלנית,שרץ,אתם קוראים לי חרק,כלבה שוטה...פעם הייתי בחורה.

מי את?שאל אותי.הוא גילה אותי בשנתי,סילק את שכבות הבוץ והעלים והשקרים וחשף אותי.

הוא קילף עלה אחרון מבין  שכמותי,סילק פירורי עפר מצווארי,הכרתי את מגעו,את חיכוך אצבעותיו על עורי.

הפנתי מבטי אליו מן האדמה.וכל שדה הראיה שלי נמלא אור..."

אלטף אותך במילים

אושר שלי.