לפני 7 שנים. 8 בדצמבר 2016 בשעה 13:03
חשבתי שיהיה לי יותר קל
שאולי אקבל סוג של גב...
מסתבר שהגב הוא שלי בלבד.
קשה לאהוב מרחוק.
קשה לרצות בלי לגעת.
קשה לנשום בלי חמצן.
והזמן תקוע ואין מוצא..
המבט אטום
והכל סגור.
צריכה לבכות על כתפיים חזקות,
לנוח.
כל יום שעובר אני אוספת את עצמי
לבד!!
נותנת לעצמי עוד תקווה.
זה קשה...הלבד הזה
קשה לדעת שאתה שם....
בלעדיי.
כ"כ הרבה לעבור לבד.
♡