שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

תשוקה

לא מחפשת.
לא רוצה.
נטו פורקן!
לפני 7 שנים. 18 בפברואר 2017 בשעה 22:13

כשאין לי אפשרות

לקבל את הכאב שאני זקוקה לו,

הגוף מתחיל לכאוב

לרעוד

להתרסק.

והכל צף לי מול הפרצוף.

הכאב.

 

כן הכאב...

למה אני זקוקה לו כ"כ?

למה אני צריכה להרגיש אותו כדאי להבין שאני חיה?

גם אחרי כ"כ הרבה שנים 

אני עדיין שואלת...למה?

לפעמים נמאס לי להיות תלויה בכאב הזה,

 

נמאס לי לרצות אותו.

 

האם זה אפשרי אחרת עבורי?!

 

ננעץ בתוכי משפד אותי עמוק וחזק

עפתי מהר...

נעלמתי בתוכי

רק רציתי כאב...עוד ועוד

כבר לא כאב לי דבר

התחננתי לעוד,בכיתי רק שיתן לי עוד.

הוא חיבק אותי

הרגיש את גופי רועד

הצמיד אותי לגופו

ואמר לי לנשום

נשיפה.. שאיפה..נשיפה...שאיפה

לא,זה לא עוזר

אני צריכה סכין חדה על גופי

סכין שתגרום לי לדמם

בכיתי והבנתי שהכאב הפיזי רק

משתיק את הכאב הנפשי.

תודה שאתה שומר עלי מעצמי.

 

"הכאב הזה הוא אני"


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י