לפני 7 שנים. 16 באפריל 2017 בשעה 8:57
רק אני אשמה בהרס שקיים בתוכי,אני לא יודעת לשחרר,
רוצה שדברים יעשו כאן ועכשיו,וכמו שאני רוצה.
אי אפשר לומר שאני חסרת סבלנות!!!!!
הרי אני מחכה כ"כ הרבה שמשהו יקרה,אבל בנתיים לחיים יש את הקצב שלהם.
אני בוערת...ולא רק מחרמנות
אני כועסת ואין לי במה להתנחם,
ואתה הרי תאמר לי"סבלנות,זה יגמר"
ונכון,אין משהו אחר זה זמני...
לא רוצה לחכות יותר,
לא רוצה לשתוק,
לא רוצה ללכת לאט,
אני צריכה לקפוץ,להשתולל, נמאס לי ללכת ישר ורגוע,
אני צריכה לצעוק,לבכות,
אני צריכה להיות "כלום" בתוך עולם שאני משהו...
אני צריכה לברוח,לפעמים גם מעצמי.
אני צריכה כאב !
יותר חזק ממה שקיים עכשיו.
❤