לפני 7 שנים. 29 באפריל 2017 בשעה 19:34
רסן בפה,זה מה שאני צריכה.
כלבה רעה.
נובחת בלי שליטה...
מקיאה הכל,לא יודעת לסתום את הפה,לא מצליחה לשתוק,
שאלתי את עצמי שוב היום:
"למה אני נזונה מזה??
למה אני חיה בדס"מ"?
אני לא רוצה את זה!!
אבל לא יכולה בלי זה!
חייבת להרגיש כלבה,
והטוב הזה כ"כ מפחיד אותי,אף פעם לא אפסיק לפחד מהטוב הזה,כאילו טומן לי מלכודת.
מחכה שמשהו יקרה....
אבל
לעזאזל
מה???
אז הנה קיבלתי גט בשבוע..
וכלום לא השתנה...
וכלום לא ישתנה..
אני צריכה להיות שם
במקום המטונף והמלוכלך הזה
במקום שאני כלום
במקום שנותן לי מנוחה
מעצם היותי "בת אדם"
לרחף בתוך הכאב של עצמי
ולדעת שאתה שומר עלי,
לתת לעצמי לצוף מהכאב,
לינוק את הדם שמבעבע בתוכי
לצרוח מכאב,לילל כמו כלבה.
ולהיות
למטה
למטה
למטה.
לנוח מעצמי.
הלוואי ולא הייתי זקוקה לזה
אבל זו
אני.
זה הכח שלי ליום המחר.
להיות כלבה מטונפת ונזקקת לך.
❤