לפני 7 שנים. 13 במאי 2017 בשעה 20:48
אני שונה,אני אחרת.
אני סלחנית,אני עוטפת.
לא מכירה דרך אחרת.
מסתכלת על כולם בגובה העיניים.
ועליך אהובי אני מסתכלת אחרת...
יושבת כפופה על ארבע מרימה את הראש להביט בך
משם
מלמטה.
אני כואבת את כאב האחרים
לפעמים גם סוחבת את הכאב שלהם על גבי...
וזה כואב,זה כבד.
והזמן...תוקע אותנו באותה נקודה
אני באה,
אני הולכת.
אני נותנת
אני מקבלת.
וגם לאחר 40 שנה
אני לא מבינה איך ישנם כ"כ הרבה אנשים טיפשים,אגואסטים,נצלנים,מוצצי דם וחסרי אכפתיות.
רק לדרוך על האחר
ולגחך ברוע לב...
עייפה מכאלה,הם כמו יתושים מזמזמים באוויר מוצצי דם.
אני מעיפה אותם עם מגבת באוויר..
במיוחד אני אוהבת למעוך אותם לקיר ולראות אותם מרוחים עליו...
ולחייך...
איזה באסה להיות יתוש.
❤