עצוב לי.
עדיין בהלם מהדברים שנאמרו
הדברים שנשמרו בפנים כאילו ואני לא קיימת..
תודה שבחרת לשתוק ולא להעמיס עלי,זו הייתה טעות..
רציתי להיות חלק מחייך
חלק ממך..
שכל מה שעובר עליך ,כל מה שאתה מרגיש,יהיה גם שלי..
הבנתי היום שזה לא היה כך.
לא עשית בכוונה,הייתה לך כוונה טובה-לא להעמיס עלי.
חבל...
חשבתי שהבנת שאתה לא מעמסה
חשבתי שהבנת שאני זה אתה
חשבתי שאתה זה אני.
אבל -
מעמסה.
תודה שהחלטת בשבילי מה נכון לי ומה לא..כן זה בציניות.
נפגעתי.
שמת אותי בצד.
"את עסוקה בעצמך"
ווואייי איפה הייתי כל הזמן הזה??
שוב עיניי כוסו בבד כהה?
איפה הייתי???
לא שמת לב שאני כאן!!!!!
לא הבנת שאני בשבילך!!!!
באתי אליך במטרה לתת את כולי
וזה מעבר למה שאתה יכול לתאר.
כולי זה כוללללל הכוללללללל!!
גבולות???
הבנת לא נכון.
פשוט לא לקחת.
אני עמוסה נכון,אני עוברת שינוי משמעותי בחיי,
חשבתי שאתה חלק
אבל מסתבר שעמדת בצד ורק הקשבת.
היום אני מבינה למה שתקת
היום אני מבינה למה לא לקחת..
אני הייתי...
ואיפה אתה?
❤