תשוקה

האב האחד והיחיד שלי

אותו אחד שממנו שאבתי כח,אותו אחד שבזכותו הבנתי שהשמש זורחת בבוקר ובלילה היה זוכר לומר לי "הביטי בשמים ותראי את הירח והכוכבים"

כך כל יום..

אותו אחד שבזכותו,טעמתי את טעמה המר של הדת היום אני מבינה היום שזו זכות כי אחרת איך הייתי לומדת??

זכיתי לטעום מפה ומפה.

ויש אותו...אבא של הילדים האהובים שלי,

זה שבזכותו הם קיימים,

כל אחד ומי שהוא,

לא כולם שווים וזה היפה בהם.

אותו אחד שגרם לי לחיות בתוך בועה שחורה,בתוך עננה כבדה,

הצפות של גשם וקור להחריד,

אותו אחד שטעם את הטעם המר של החיים,

טעם והקיא על כולם.

על החיים בעיקר.

הקיא,מקיא ויקיא אין לו דרך אחת להתמודד,החיים גדולים עליו...

בורח....

ויש אותו

אהובי,

שלקח חיבק,נישק,ליטף את כאביי,

מושיט לי יד ועוזר לי לצעוד כמו תינוקת שרק עכשיו נולדה,

נולדתי בזכותו בגיל 40.

תמיד אמרו לי שבגיל 40 עוברים שינוי בחיים,וכן עברתי שינוי,

נולדתי.

היום יש לי אומץ וכח לי היות מי שאני.

פחדתי,פחדתי בעיקר מאבא של ילדיי,

שמרתי את עצמי בשקט 20 שנה

והיום אני לא מפחדת.

אני מוגנת,אני עטופה אני שמורה מפני כולם.

וחשופה מולו.

הציל אותי מהחיים.

בכיתי אתמול

בכיתי כי נזכרתי באבא שלי 

נזכרתי ששם ראיתי אותו בפעם אחרונה בחיים.

בכיתי על אבא של ילדיי על הכאב,המסכנות,הסבל,והשנאה שהוא חש כלפי כולם.

בכיתי מרחמים.

ואושר שלי

בכיתי מאושר,

בכיתי משמחה,בכיתי כי טוב לי

איתך.

כל אחד ומקומו בחיי

ואתה אהובי הכתר שלי.

❤