אני פוחדת שלא תאהב אותי כשתכיר אותי באמת,
כשתבין שהאישה היפה, הבטוחה, החזקה כל כך, הכריזמטית שיודעת להוביל כל כך הרבה אנשים בכל כך הרבה חן - היא בעצם אישה חסרת בטחון, חלשה, צריכה את הקרבה שלך, את האישור שלך, אותך
שלא תרצה אותי כשאהיה שלך
שהכנות שלי תעייף אותך
שאתנגד מידי, שלא אתנגד מספיק
שתרצה מישהי אחרת, צעירה יותר, יפה יותר, חכמה יותר, כנועה יותר
שלא אתאהב בך, שאתאהב בך עד כלות
שלא תאהב אותי באותה מידה או בכלל
שאתמכר לך ואליך, שאתמסר כל כולי - גוף, לב, נשמה בכל מה שאני
שתמיד ישאר בי משהו שישמור עלי
שלא אעמוד בציפיות שלך, שלא אצליח למלא את הצרכים שלך, שלא אהיה טובה מספיק
שלא תצליח לעמוד בציפיות שלי ולמלא את הצרכים שלי
שיהיה לי קשה מידי
שאני לא באמת מה שאתה חושב שאני
הפחדים שלי
הם שם
אורבים לי כל הזמן
מנהלים יותר ממה שאני מוכנה להודות
מישהו אמר שהם שומרים עלי
אני קצת מאמינה לו
אולי השאלה היא - למה אני צריכה שהם ישמרו עלי?
