כשהייתי קטנה היינו משחקים נשיקה או סטירה במסיבות הכיתה.
היום כשאני גדולה אני מגלה שזה העולם החדש שלי.
נשיקה-
את ילדה טובה.
אני גאה בך.
סטירה-
את תלמדי ילדונת.
עונש.
========================
הוא אמר לי שאני משוייכת.
הוא רשם את זה כאן..
כולם תראו אני שלו .
הוא כתב לי פרופיל... ביקשתי לשנות ..
הוא הסכים .
אני שלך, במילים שלי.
רגע של שקט וההרהורים מתחילים.
אני חושבת עם עצמי, האם נשאר לי משהו שהוא גם שלי?
רק בשבילי?
האם חתמתי על חוזה עם השטן?
האם מסרתי את נשמתי?
האם אחזור מצולקת מכאן?
האם תגן עלי?
האם אני טועה?
האם אני שייכת?
אמרתי לו שאני מפחדת, הוא אמר לי לכתוב...
אז אני כאן אני כותבת מנסה להקיא את הכל על הדף.
ואז אהיה חשופה מולו ,מולכם.
אבל הוא ילטף ויאמר שזה בסדר.
ויחבק,
ויקרב אותי עוד קצת אליו .
ואני אלחץ.
והוא יתפוס.
הוא לא נבהל מהפחד שלי ..
או שמא עכשיו זה גם הפחד שלו?
אז אני כאן.
כותבת..
בוחנת,
לומדת,
נחשפת,
אני כאן ואני שלו .