כוחה של שפחה

שינוי הוא לפעמים לטובה.. 

שינוי לפעמים הוא נידמה שרק יעזור אבל כנראה שכבר לא.

שינוי הוא במצב נתון שאתה/את משנה

שינוי לפעמים מראה את מה שאולי איבדת ואתה רוצה אותו אחרת אבל את אותה הגברת בשינוי אדרת..

אני מאמינה בגורל וכל דבר שקורה הוא אמור לקרות, או אמור לשנות את המצב הנתון ואז המצב הוא יותר טוב 

כייף לדעת שהאזיקים היו שם כי אני באתי ,

כייף היה להרגיש את סף הכאב שלי זועק ,

זועק שתמשיך ואל תפסיק כי הייתי כמהה למגע הזה

ולכל הדבר הזה שהיה האדון שלי . ושמחה איך שאתה מכיר את כולי ואני סומכת עליך בעיניים עצומות לרווחה

אבל....

יש המון אבל והמון אם כמו בכל סיפור,

רק שהסוף חשבתי אחרת,

מי יודע אולי זה עדין לא הסוף

איך המשפט  אומר 

"It's not over until the fat lady finishes singing"   And I hope not

מחשבותי נודדות בעיקר בלילות, שאני מתחת לפוך לבד

חושבת על החיוך שיש לי כל פעם שאני אצלך ניכנסת לחדרך ורואה את החבלים של האזיקים מארבעת קצוות המיטה כאילו מחכים וקוראים לי.

חושבת על הבגד/תחתון וחזיה שאלבש לסשן שיהיה, צבע לבן/כחול/ או שחור {אדום אתה לא הכי אוהב}

חושבת על המיטה שמחכה לי מעליה המחסום פה והכיסוי עיניים,

מחייכת שאני שמה אותם ומחכה לך איך שאתה פודק עלי על הבטן או על הגב

מחכה לדעת או יותר נכון לא לדעת מאיפה תבוא ההצלפה הבאה ובאיזה איבר היא תגיע,

ניראה כי אתה כבר יודע את הנקודות הרגישות שלי היכן הם, ויש נקודות שלא ידעתי עליהם בכלל עד שאתה לא נגעת עם השוט שלך או הסטירה,

כבר אמרתי שהבאת אותי לעננים וחזרה וזו הרגשה של ואוווווו גדולללל, ואז פשוט מחשבות גם של לילה טוב, נשיקה, וחלומות פז,

לא מצטערת ולא מתנצלת,,,,,

אני עכשיו צופה בערוץE לא ממש צופה שלו אבל בקבוצה מסויימת בפייסבוק דיברו על הקרנה מקוצרת על 50 גוונים,חיכיתי לראות 

אולי קצת התאכזבתי שאין שם שום דקוטה ג'ונסון ושום מר גריי או מאט בומר , אבל היה על אנשים זוגות שהם שולט ונישלטת או להיפך,

לא כל הזווגת שם ידעו מההתחלה שהם כאלו או כאלו, ולאט נכנסו לעולם של ה B.D.S.M, ,

{בסביבה שלי לא יודעים שאני סאבית, רק חברה אחת אבל יצא לי לדבר לא מעט על זה עם למשל אחותי שאמרה שכל אחת ואחת יעשה מה שהוא אוהב וכל עוד הוא או היא לא גורמים נזקים הכל טוב,

והשבת אמרתי לה וליד גיסתה שבעיניי המשפט על הזונה במיטה, לידי ברחוב, ושפית במטבח הוא משפט מאוד חכם ומאוד מתאים. אחותי אמרה נכון אבל גם  לגבר אותו דבר,

אני אוהבת את המטבח ובעיקר להכין ולאפות ולפנק אם זה פעם בשבועיים להכין לו או למשפחה שלי ובעיקר לאפות, אבל הגבר שיכנס לי למטבח זה לא יהיה טוב, המטבח הממלכה שלי ושם אני השולטת {רק שם}}

גם אני הכרתי את העולם הזה דרך האקס שלי ואני שמחה על כך, כי זו מי שאני ואני גאה, יש לי בן דודה שקצת דתי ושהוא בא אלי לשבת הוא ראה אצלי בסיפריה את ה50 גוונים ואת הקרוספייר ואמר לי מה זה הספרים האלו? זה ספרים של אנשיםן לא נורמאלים שצריך לאשפז... פה התעצבנתי כבר ואמרתי לו אולי מישהי מהמשפחה שלך הגדולה היא שפחה??? מי אמר שהם לא נורמאלים?? הם בדיוק כמוני וכמוך.. והם אנשים נורמטיבים לחלוטין. הוא שתק ולא אמר כלום, אני שונאת שאנשים חושבים שמשהו לא בסדר עם מה שאני רוצה או אוהבת,

הרי כל אחת רוצה לפנק את הגבר שלה ואני בטוחוה שיש המון שאוהבת שהגבר אומר להן מה לעשות בדברים מסויימים, אז שלא יהין צבןעים\ תמיד היה ותמיד יהיה עינין של סאביות/ שפחות ושולטים/ אדונים/דון/ ושלוטות וכו' רק בעיקבות הספרים וכאלו זה יצא החוצה.

והנה מה שאני רואה בערוץ E אלו אנשים שבחיים עצמם עובדים כמו כולם {כמו הרוב}, מנהלים חיים בית תקין עם ילדים וכל מה שקשור, אבל אוהבים ומרגישים אנדרנלין שהאדון בא שאת קשורה או מחכה בלנז'רי סקסי מכוסה בעיניים רק לו.. איזה כייף לראות ככה את הסאבית שלך לא?

והלוואי שיעשו מקום שהוא כמו ה"בית" של דמיאן או מצעד גאווה של הקהילה  כי אני גאה בזה שאני סאבית ואני מקווה שהייתי הסאבית הכי טובה ,,,,, שבוע מבורך לכולםםם

אנחנו ניפגשים שמתאפשר {פעם בשבועים, לצערי } ככה כרגע בגלל המרחק בעיקר, עד המעבר להיות קצת יותר קרובה אליך, מרחק של חצי שעה בערך..

שאנחנו לא ניפגשים אנחנו מרבים לדבר בעיקר בואצאפ וסקיפ {תודה לפלאי הטכנולוגיה} שניניו חושבים כי התמסורות היא קודם כול ריגשית כי אי אפשר להתמסר גופנית אם לא מתמסרים נפשית.

ודווקא שאני מתכננת לבוא, לפנק אותך אדון יקר שלי, שתקום כמו שאתה אוהב, שאכין לך את מה שאתה אוהב ושאני רואה אותך מתענג על האוכל  ועוגה ובעיקר בעיקר להרגיש אותך....כמו שהצלחתי לישון לידך קשורה ברגליי כל הלילה ואז שאתה קם כמו שאתה אוהב, ואתה מושך וצובט, מצליפ וקושר, להסתכל לך ולהרגיש שאני בעננים כי ככה אתה גורם לי להרגיש כמו שלא הרגשתי עם כל כאב, משיכה נשיכה וצביטה.. כמה אני מתגעגעת ורוצה..אבל דוקא השבת הוירוס שהיה אצל הילדים עבר אלי ובכוח של דלקת אני בבית, במיטה לבד, עם שיעול ואנטיביוטיקה ועצובה שככה ניגמר לנו הסופ"ש עוד לפני שהתחיל אדוני היקר אבל שבת הבאה תקבל פיצוי אדוני היקר שלי, יהיה סופ"ש של יותר מ50 גוונים מחכה לזה אפצ'ייי לבריאות לי :-)

איך לסכם זאת עד עכשיו: שרק רצינו להכיר הייתה החלטה שלא.. באותו היום הייתי גמורה מהמון דברים שעברו, יצאתי עם הבנות לבלות ורק חשבתי נו שיגמר היום,,מתמונות שהעלתי ויציאה מוקדמת שלך מהעבודה יצאה פגישה של קפה ועוד, היחתה מבוכה שלי שכבר עברה וידענו מה אנחנו רוצים מקשר שכזה..קשר שאדון וסאבית מה שאנחנו ומה שחיפשנו, חששתי כמו הרבה שהפחד מניע או לא מניע, ועכשיו אני שמחה הייתה שבת מולטי תרתי משמע, ועכשיו אני בדרך לבית לשיגרה,, עם טעם לפעם הבאה, גרמת לי לראות את השמים שעד עכשיו לא ידעתי שאפשר, איך אומר השיר של דני רובס "משהו טוב מתחיל" אז ניראה לי שמשהו טוב מתחיל אדון יקר שלי

היה מרגש אחרי כמה זמן שלא התראנו..לפגוש אותך, למרות שבחצי השעה הראשונה לא ממש ראיתי, דרשת שאהיה עם עיניים מכוסות ושלא אדבר עד שתגיד שמותר, נקשת בדלת וכולי מרגישה עיקצוצים של התרגשות, חוסר אונים כי אני לא רואה אותך, אבל גופי הרגיש אותך טוב. כל כאב ענוג וכל הצלפה מענגת , היה סופ"ש של המון גוונים אדוני היקר,, בזכותך ומקווה שהייתי כמו שתמיד אמרתי שאני רוצה להיות שיפחה/סאבית הכי טובה שיש בשבילך אדוני היקר, אני מחכה ומצפה לעוד.. ובהחלט היה טעם וטעם של עוד....

מחכה אדוני 

שתבוא עד אלי עד הקומה השלישית,

אני אחכה לך כמו שאתה דורש:

עם תחתון וחזיה ועל ארבע, עיניי מכוסות, מחכה לרגע שהדלת תיפתח, אתה תיכנס וכולי מרוגשת,

שקטה,  ומתה להרגיש את המגע שלך עלי..

ואז יתחיל הסופ"ש הארוך שלנו, 

חג שמח לך ולכולם.....