לפני שנתיים התחלתי לצאת עם חבר טוב שלי שניסנו לביות בזוגיות משהו הפריע. שהכרתי אותו הסברתי לו אני מחפשת זוגיות בדסמית. והוא התאכזב. המשכנו להיות בקשר טלפוני פעם בכמה זמן. גם הוא היה בזוגיות. לפני שנתיים עברנו לגור יחד והוא ונילי אבל מידי פעם גרמתי לו לנסות אלמנטים שקשורים לפה. לא להאמין עברנו גם לגור יחד. לפני שנה עברתי תאונות דרכים קשה שהייתי מורדמת ומונשמת ואמרו למשפחתי לא בטוח שאחייה. קמתי ולמרות שתאונה הבנתי שאני בלי רגל כבר (מהברך) ישר אמרתי לו שראיתי אותו רוצה תעזוב עכשיו אבין הכל. ישר אמר איפה להביא לך את הסטירה.. עברתי שיקום ארוך חצי שנה לא הייתי בבית. מאישה עצמאית נהייתי פחות ופחות. וגם הרגשתי פחות אישה. אבל הוא השתדל ושהייתי בבית שבת ראשונה אחרי חודש וחצי כל כך הייתי חרמנית והוא היה עדין מידי אמרתי לו אל תפחד אני רוצה יותר ויכולה ומסוגלת..מפה לשם עברנו תהליך ולמרות שהייתי בטוחה שזה כבר לא יהיה ובטח שלא ע"פ כל האלמנטים..הוא הפתיע אחרי שהבין שאני לא מרגרינה שנמסה.. נכון קשה לפעמים ויש דברים שלפעמים לצערי אני מרגישה שלא תמיד זה אולי הזמן אבל כן יש תשוקה ואני מרגישה יותר אישה מתמיד...תהיו חזקים ותמשיכו עם מי ומה שאתם אוהבים זה מה שעושה אותכם למיוחדים...
הצלחתי לפרוק..ורק פה. אחרי יותר משלוש שנים שלא הייתי
