כוחה של שפחה

זיכרון זה דבר משונה מאוד,

אני זוכרת את אלו שהכרתי ונפלו.

את אחותי החיילת שחוזרת מהצבא ואומרת לאמא "תראי מהרשימה שרשמתי על מי עולה ללבנון או לא חזרו רק 14 מתוך 20,,,"

את החייל ששירת איתי ואני האחרונה שצילמתי אותו כי למחרת הוא מת.

שהוריו באו לבקר בבסיס ראו את התמונה שפיתחתי וכולם ידעו שאני לא אתן לאף אחד את התמונה, אמו ביקשה ממני ואני נתתי לה,

את אחד התאומים הניפלאים ממש גאוה מקומית בעיר שנולדתי וגדלתי , חבר קרוב של משפחתי ושל אחי  בגיל 19 נפל,

אח של חברה טובה שכתב לי בספר זיכרון "גנן הייתי כל החיים ופרח כמוך לא ראיתי " והוא ניספא בכרמל  שששמעתי כמעט התעלפתי...

כל אלו ועוד אני עומדת דום בצפירה וחושבת עליכם,,, בזכות הגנתכם על מולדתינו אנחנו גאים לחגוג בערב עם זיכרונכם את יום העצמאות של מדינת היהודים , מדינת ישראל ...אין לי ארץ אחרת