אני במצב של שינוי..
השנה עברה ולמרות הקשר שהיה לי והיה ניפלא ניגמר, ואני מאמינה בגורל ....
למדתי באוניברסטיה. משהו שחשבתי שאני לא אוכל לעשות,
שינוי שכרגע אולי הוא לא ניראה אבל חזור לעצמי ולגופי,
התחלתי ספורט שכל כך שנאתי פעם והיום אני אוהבת ומחכה לראות את המאמן כושר שלי שהוא אומר לי "עוד ועוד את מסוגלת"... זה עוזר.
אני עוברת מקום שאולי הוא נוח מבחינה אחת, זו הנוחות שלי שהייתה במשך 17 שנה שלא עזבתי את המקום,
ואז התחתנתי והבאתי לעולם 3 בנות ניפלאות, ועבדתי כמה שיכולתי אבל זה לא היה מספיק,
הכל לא הספיק אז גם הבעל שהודיע לי כל יום כי אני לא עושה מספיק וכל מה שאני עושה לא טוב או לא מספיק,
העפתי אותו {הוא אבא טוב הוא פעיל כמה שאפשר, בעיקר שעכשיו יש לו מישהי}
השינוי עושה לטובה, אבל מביא גם את הפחד ואת הקול הקטן שאולי עדיף לא, והפחד מהכישלון,
מישהי מאוד חכמה בעיניי, אישה שהיא הכי ניפלאה בעיניי אמרה לי פעם "תלמדי מהעבר, תסתכלי על העתיד , אבל תחיי בהווה"
זה אני עכשיו עושה ובתיקווה לשינוי טוב יותר. ולא אם יהיה, אלא כשהיה,
עכשיו עם כל הפחד, אני זורקת לים את הפחד ואת כל העבר שלי ,
ומנסה להשאיר רק טוב {אני לא אופטימית בכלל, אבל אוהבת אנשים אופטימים}
והדבר הבא זה רישיון,,, ואז לקרוע את העיר עם הרכב שיהיה ,,
ואז אולי יבוא גם בן זוג שולט שירצה כמוני להפסיק להיות לבד, ביום הולדת או סתם על הספא עם סרט,
ואז לכתוב "מצאתי את אשר חיפשתי".. מקווה שהוא קיים