אז אתה שומע, יא גולם.
אני אומר זאת שוב ותפסיק לגחך ולמלמל ...״צרות של עשירים..״ , כן נו, יא גולם מעצבן.
צא כבר מהקיבעון המחשבתי שלך רגע, ותהיה איתי,
לא פשוט להיות פרפר..!
מה אתה צוחק, לפעמים עדיף להיות עטוף, מוגבל.
אתה חושב שקל לעוף? עם הרוח, נגד הרוח.
גם אתה זחל שמן וזחוח, מסתכל עלי בבוז.
שניכם.. אותך זחל, הייתי מועך. ואותך גולם.. מה כבר אפשר לעשות לחתיכת גולם בלתי נסבל שכמותך.
שניכם כל הזמן מחכים להיות אני.
חשבתם פעם כמה אני רוצה להפסיק לעוף. להפסיק לחפש כל הזמן.
לא אצילי ולא נעליים, תפסיקו להאמין לבולשיט הזה.
הנה, רק לפני שלוש דקות, כמעט הלכתי לעולם שכולו וכו׳.
והכל בגלל אור שיקרי וחם.
נמשכתי אליו כמו בפתגם ההוא.
והידיעה שהנה, באתי להשתכפל, להטיל כמה ביצים שאחכ יבקעו ויהיו כמוך זחל שמן וגרגרן. או כמוך גולם.
והכי מבחילה המחשבה שהם בסוף יהיו כמוני.
בעלי כנף. עדינים, שבירים, והנה. רואים, פג תוקפי עוד כמה שעות.
אז לכו תזדיינו.
