על החיים ועל המוות.

זה הרבה יותר מורכב, אתה בטח מבין. 

אני בעצמי לא לגמרי יורדת לסוף דעתי. אבל אתה, אתה חייב להבין.

המיימדים המקבילים, המציאות  מתמצה ואינה נתפסת, תפיסת המציאות מוגבלת ליכולת ההכרה החושית של הסובייקט את האובייקט ולהיפך.

הבריחה לתוך הטקסטים, אל תוך הגדרות השפה והמקום.. היא רק חלק ממנגנון ההגנה שלבשתי על עצמי. שלבשת אתה. גם כשהשריון שלך עמוס במוטיבים של שחרור מכבלים, הוא כובל אותך,קודם כל, ואחר כך אותי.

אין לי שום כוונה להתחבר לכבלים המשוריינים האלו, ואני מקווה שגם אתה תרצה להוריד את השריון הנוצץ שלך בקרוב.

עכשיו, אתה מוזמן להמשיך לנשק אותי ברכות, להשקות ולשתות.