לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שהמציאות עולה על כל דמיון

חויות שליטה עוצמה מחשבות ומה שבינהם
לפני 9 שנים. 18 באפריל 2015 בשעה 12:19

 

לאחר שיחות של שבוע על הצהרות של אני לא ולא ולא... אני לא מאוננת ורק השולטים שהיו לי היו מגמרים אותי. אמרתי לה שזה עצוב. והיא עוד תלמד לאונן והיא תלמד לא להיות תלויה באף אחד

ברור שכבר במפגש הראשון היא היתה בוערת כמה חודשים טובים לא גימרו אותה... שיחקתי איתה רציתי לראות איך הגוף שלה רוקד בסכרון עם האצבעות שלי... הנשימות נהיו קצובות. עדיין היתה עצורה ודרוכה כאחד. כל שרצתה הוא לא לאכזב עוד לפני שהגיעה היא כבר אמרה שהיא רוצה את הכל. בכל זאת פעם ראשונה שלה עם שולטת. לאחר סיבוב עדין וממושך על הדגדגן שהתנפח כמו זין עומד!

החלטתי לחקור פנימה ושני אצבעות חדרו עמוק לראות כמה היא מוכנה. והיא אכן היתה דרוכה ותוך כדי נשימות קצובות ומהירות, אמרה גברתי זה עומד לצאת אני תכף גומרת! 

ממש לא נראה לי שאת תגמרי ככה זה עוד לא הזמן. כאשר אחליט את לא תגמרי את תשפריצי. וזה יקרה אך ורק אחרי.

השכבתי אותה לצידי נתתי לה להרגיש את הרטיבות שזרמה החוצה. "גברתי כמה שאת רטובה".  ועכשיו ילדונת בואי וטטעמי לא ידעתי איך היא תגיב. אבל היא כל כך רצתה לרצות וליקקה כמו כלבה בתולת כוס. אמרתי לה שתכרע על הבירכיים לצידי הכוס שלה מתחת לידי והראש שלה בתוך הכוס שלי.

האצבעות שלי חקרו את נקודת הגי שלה. היא היתה כל כך קרובה להתפוצץ אבל משכתי אותה כל פעם שהיתה קרובה עצרתי את הלחץ פנימה.

ובכל הזמן הזה הסברתי איך לענג אותי היה לה מאד קשה לעשות את שתי המשימות יחד. ואני מתה על זה!

שאלתי אותה תוך כדי מתי את תגמרי? אחריך גברתי. רק שתחליטי שאני מוכנה. הורדתי לה את הראש שתמשיך במלאכת הליקוק. והאצבעות ששלי המשיכו במשחק הליחצות הנשימות והגניחות שלה הביאו אותי לשיא ובשניה וחצי לחצתי לה פנימה והיא צרחה אני לא יכולה להחזיק זה בורח גברתי. אמרתי לה עכשיו תתני לי את הגמירה שלך! הכלבה השפריצה בריכה שלא מביישת אף אפרודיטה!

וואו גברתי לא חשבתי שתצליחי ולעיתים רחוקות השפרצתי... חייכתי לעצמי. כי אני יודעת שאף כוס לא ישאר אדיש לאצבעות שלי!

 

לפני 9 שנים. 17 באפריל 2015 בשעה 11:12

לאחר תקופת גרושים לא פשוטה שגם אותם עברתי בגבורה וסגירת פרק הגרושים בחיי, החופש קורא לי! החלטתי שזה הזמן לראשונה להעניק לי מתנה וללכת לטיפול נפשי. תמיד הייתי נגד זה אף פעם לא הבנתי מה הרעיון לדבר מול משהו שמהנהן בראש. אבל מצאתי את האחת המיוחדת שכל מפגש רק מחזקת ומעודדת... נראה לי שבעצמה עוברת מולי טיפול. מפעם לפעם שאני חושפת עוד פאן צבעוני בחיי היא נהנת ומקשיבה בשקיקה ואומרת את שלה. שיש לי אומץ שיש למעט אנשים. ויותר מכל אנחנו מדברות על כך שאני מסרבת להיות חלק מ"העדר". קראתי איפה שהוא ביטוי יפה יותר. מחלת הנורמליות.

וכאשר סגרתי דלתות ופשטתי את הידיים לצדדים התחילו הדברים להגיעה לידיים לבד.

 

אז החלטתי להנות מהמחזרות שלי ולתת לעצמי דרור בלי להתחייב לאף אחת. אפילו הגורה החדשה קבעה שהיא נשארת מקולרת ולהיות מחוייבת אלי.... 

כשאתה מאמין וכנה עם עצמך ומסיים לרצות את הסובבים הכל מתאפשר!

 

סופש רגוע חברים

 

 

לפני 9 שנים. 2 באפריל 2015 בשעה 6:34

שונאת את החגים והאביב. זה תמיד מלווה בעצבות מיום הפרידה מהנשמה מאמא שלי לפני עשר שנים. מי שהמציא את הקלישאה שהזמן מרפא, כנראה לא חווה כאב אמיתי.

האביב הזה הביא בעיקר תקופה של פרידות לא קלות וסגירת דלתות שהשאירו חותם ! זו תקופה של חשבון נפש והכרות עם עצמי מחדש.

 

כנראה שצריך לשחרר ולפתוח את הידיים לצדדים ולקבל באהבה את מה שמגיעה לנו. וכשזה מצליח זה קורה

 

ובמפתיע דווקא הפעם האביב מלבלב אצלי. יש פרח קטן שזקוק להרבה השקייה.

 

אז שיהיה חג שמייח ואביב פורח.  

 רק אהבה חברים.

לפני 9 שנים. 14 במרץ 2015 בשעה 0:59

אהבה כמה דיברו כתבו שרו אותה וימשיכו לעולם להלל את הסם הנחשק.

שאין שום דרך אחרת להזריק אותו למח ולנשמה...

כשהיא בשיא אנחנו מחייכים כמו דבילים, נוסעים לאן שלא צריך וכמעט רוקדים עם עצמנו ברחוב

ורוצים לצרוח ליקום תודה. ואז מתחיל הפחד, לאבד אותה. מחשבות של חרדה האם זה יגמר?

ובדרך אנו עושים את כל הטעויות האפשריות מסתפקים במועט העיקר שלא יגמר. מנסים לרצות את הצד השני בכל מחיר.

עד שהאהבה הופכת להשפלה ורק מנסים להאחז בה ולהחיות אותה למרות שכל הסימנים מראים מוות קליני!

כשהיא מסתיימת אנחנו פגועים כאובים פיזית יש אבל גדולה ושחורה שלוחצת על חדרי הלב. מרגישים מנוצלים.

מנחמים את עצמנו בקלישאות היא, הוא לא שווה אותי. וברוב המקרים זה נכון רק שהרציונל לא קיים רק הלב שפועם.

ואז מתעוררות השאלות מה עכשיו? למי אספר? עם מי אשמח? עם מי נעביר את הערב? את השקיעות? את החלומות?

כי בתוכנו כולנו חיות של אהבה כולנו מנסים להגיע אליה לסם הנחשק אהבה.

 

לפני 9 שנים. 9 במרץ 2015 בשעה 22:33

תמיד אני אומרת שאחרי כל קשר צריך להשאיר פתח.... וכמו תמיד זה תמיד מגיע שצריך ....

כאשר דברים מסתדדרים בדיוק כמו שאתה רוצה....

 

כמה מאיתנו היו רוצים להיות זבוב על הקיר? ולשמוע מה באמת חושבים ומדברים עליך?!  וכשזה קורה אין סיפוק גדול יותר....

איך אומרים הכל קארמה!

לפני 9 שנים. 8 במרץ 2015 בשעה 15:18

ליום האישה קיבלתי אסמס מאחת האקסיות....

"יום האישה הבנלאומי אני מקדישה את כל הברכות לאמהות

ולכל אישה בעולם במיוחד לעקרות הבית שעושות את העבודה הקשה והסזיפית ביותר

כי הן לא זוכות להערכה וכבוד ראוי מהגברים או הבנים שלהם.

וכמובן לך האישה המיוחדת שנכנסת לחיי במהרה ויצאה מהר מדי והשאירה חותם אשר כתוב בו על ליבי.

את לא תתאהבי באף אישה אחריה, כן זה נמשך כך עד היום אתגרת אותי"

 

אז לכל הנשים באשר הן תהנו תאהבו את עצמכן וסלחו לעצמכן על מה שתרצו.

לפני 9 שנים. 7 במרץ 2015 בשעה 9:53

דבר נהדר יש במנוי זהב הסטוריית הודעות ואם לא מוחקים זה נשאר מתועד אז תודה כלובי על החשיבה.

 

אז עוד זכר אדיוט שמנסה בכל כח להשיג נקבות.

בתחילה היה בניק של נקבה נשלטת ניסה למשוך שיחה

אחרי כמה התחמקויות שעליתי עליו הוא אמר שהוא זכר נשלט ומתחזה.

אבל לאחרונה הוא הפך להיות שולט ?? פשוט אין לתאר את הבוז לא אכתוב את שמו כי אסור ! אם כלובי ירצה יש את כל היסטורית ההודעות.

 

חבל ובגדול שאין אמינותת מאחרי הניקים. פרט לתושבים הקבועים

לפני 9 שנים. 20 בפברואר 2015 בשעה 20:43

נכנסת לסרט..... למרות שהביקורות לא משהו.

טוב ההתרשמות שלי מי מהקהילה שקרא את הספר בטח לא הבין על מה כל הרעש.... (אגב יצא ספר חדש סאבית)

הסרט עוד פחות מזה: השולט גריי ממש לא בדמות הנכונה נראה ילד מתבגר פלצן עשיר מלוקק ודיי סרוט שהתבלבל והתאהב.... הסרט מדלג כמעט על כל סצנות הסקס המתוארות בספר.

מה שכן אחלה פליי רום יש לו גם אני הייתי רוצה כזה!

לפני 9 שנים. 28 בנובמבר 2014 בשעה 9:39

שבורה ומאוכזבת ממך!

נתתי לך את כל כולי כולל את הנשמה שלי

דוחפת אותך מלמדת אותך מאכילה וכמעט מניקה אותך

ואני מודעת לכל ״השדים״ שרודפים אותך ומתחשבת מבינה ומכילה אותך ואותם

אבל כבר לא מסוגלת להתאכזב פעם אחר פעם.

צריך לשחרר והכאב חזק הלב אוהב אבל בהגיון זה הכי נכון...

 

סופש... בלי ציפיה

לפני 10 שנים. 25 בנובמבר 2014 בשעה 13:37

דוגמא מיני רבות:

הוא: שלום לך, אשמח להכיר אותך, מוזמנת לבקר בפרופיל שלי. אני חושב שאנחנו מתאימים..

אני: איך בדיוק ואיפה ראית שאנחנו מתאימים? מה שצועק מהפרופיל שלך הוא בעיקר לא! ואם ביקרת בפרופיל שלי היית צריך להבין שאני לא רוצה גברים!

הוא: טוב נו לא כתוב ממש ברור. חוץ מזה שאם את שולטת בנשים אז בטח תרצי לשלוט גם בגברים. לא? אולי ננסה. אני חושב שנשים ששולטות בנשים יותר בקיאות ברגש ובקיצור עושות את זה טוב יותר מה דעתך לצרף אותי איכשהו? אני באמת שואל?

 

ואני שואלת כמה דבילים וחסרי כבוד אתם יכולים להיות ?!