|
|
|
הייתי רוצה להיות קצת פחות מנומס גם בעולם האמיתי
כזה שמתקיים מחוץ למילים. מחוץ לחדר הסגור. מחוץ למיטה.
כזה שמתקיים בעולם שביני ובינך במרחב שבין הפגישות.
הייתי רוצה לירוק לך בפה
ברחוב
מול אנשים.
לראות את התודה בעיניים שלך.
לדעת שאת רטובה.
הייתי רוצה שתשבי על הרצפה לידי בבית קפה. תחבקי לי את הירך ותחכי שאתן לך פירורי עוגיה.
הייתי רוצה לחזור לעשן, רק בשביל לאפר לך בכף יד מושטת.
מחר ירד גשם. הרוח תנשב.
מחר תרדי מולי על הברכיים עירומה.
הגוף הרזה שלך מתוח ודק.
ואפתח חלונות ואתן לרוח להקפיא אותך.
אראה את עור הברווז.
אראה את הפטמות שלך מזדקרות.
אראה את הרעד שמתחיל לאחוז בך.
ואחמם אותך
בזרם שתן
במכות
בלפיתות
בחניקות
בדמעות
בגמירה.
עד שתרעדי מכל הסיבות הנכונות.
אני שומר על כללי הריחוק החברתי, ולא מסיר את המסיכה.
גם את לא.
המסיכה היא פריט הלבוש היחיד שלך, כשאת יושבת פשוקת רגליים על הכורסה ומאוננת מולי עם צעצוע קטן.
אני פותח את הרוכסן ונוגע בעצמי מולך. מוודא שאת מסתכלת. מחכה שתגמרי.
כשאני מרגיש את הקצה אני לוקח מסיכה חדשה וגומר על צידה הפנימית.
״קחי. תחליפי״.
את מסירה את המסיכה שלך ועוטה את זו שגמרתי לתוכה. אפשר לראות את הרטיבות מבחוץ.
אני מדמיין את הזרע שלי נדבק לך לשפתיים ולאף. אני יכול לדמיין את הריח שילווה אותך בשעות הקרובות.
הזין שלי נעמד שוב רק מהמחשבות.
את מחזיקה אותו ביד שלך. כמה תנועות זריזות ואני גומר שוב על הירך שלך.
אני רואה את המתח בגוף שלך.
את הציפיה.
את מחכה לאיזה משהו גדול. לכאב. להשפלה. את מחכה שאסתובב ואשתין עלייך במקום לאסלה, שאת עומדת לידה על הברכיים.
אבל אני לא.
אני מסיים. ומנער בלי להסתכל עלייך בכלל.
ואז מסתובב, ומנגב את טיפת השתן האחרונה מקצה הזין שלי בצווארון חולצתך.
משתמש בך כממחטה. טישו.
ושוטף ידיים ומנגב בך ידיים שוב. מרטיב לך את החולצה מעט.
ומסתכל לך בעיניים ואוחז לך בשיער דוחף לך אצבע לגרון עד שאת משתעלת ונחנקת ויורקת לי על היד.
ואני מנגב אותה על הירך החשופה שלך.
והולך.
אחרי שסיימתי עם כל פתחי הגוף שלך ועם כל נוזלי הגוף שלי
אני רוצה לחדור לך
לפרטיות
תפתחי בפניי את המיילים שלך. את החשבון לכלוב. את הפייסבוק.
תני לי לראות כל דמעה. כל ירידה על הברכיים.
כל תמונה ששלחת, כל פנטזיה ששיתפת. כל סרטון שצילמת לעצמך או לאחרים.
תני לי לקרוא על כל זין שמצצת. על כל אחד שסירב לך. על אלו שלא.
תני לראות אותך עירומה באמת.
תפתחי סטרים חי. שידור. בשבילי.
המרחק. הבידוד. הסגר. אין משהו אחר.
תני לי להלביש אותך מרחוק. להפשיט אותך מרחוק.
תראי לי איך את מאוננת. תראי לי איך את משתינה.
תכאיבי לעצמך בשבילי.
תרקי על עצמך.
תרקדי.
תעשי יוגה בעירום.
תפעילי מזגן.
תכבי.
תזיעי.
תתקלחי.
תני לי לראות אותך אוכלת. מלכלכת את עצמך.
תני לראות אותך מזיינת לעצמך את הגרון עם היד. עם דילדו. עם מה שיש.
תני לי לראות אותך נחנקת. דומעת.
תני לי
תני לי
תני לי
תני לי
!
אנחנו מדברים בטינדר, ואני יודע מי את, ואת לא יודעת מי אני.
ואין סיבה שתדעי.
ואני מנסה לרמוז בעדינות על דברים, ואת מתנהגת כאילו את לא מבינה.
ואיך אני מספר לך בעדינות שפעם, לפני כמה שנים, באיזו מסיבה, העיניים שלך היו קשורות והזין שלי היה בפה שלך?
עכשיו תשתי חצי, ותשפכי על עצמך חצי.
לא.
בלי להתפשט.
ככה, כמו שאת.
עם החולצה והחצאית והנעליים והכל.
רכונה מעל המגבת.
אל תזוזי.
אני רוצה לראות.
תרימי את הכוס.
תשתי חצי.
תשפכי על עצמך חצי.
לגימה גדולה אחת.
תנועה אחת איטית.
אחרי שאתגרש.
היא שכבה עירומה ורזה על המיטה, והחזיקה את הרגליים שלה באוויר.
הכנסתי את הזין לתחת שלה, מתעלם מהזין שלה שעמד לו, קטן ועקום, וזיינתי. קדימה אחורה. פנימה החוצה. מנסה לזיין חזק, ומרגיש את הזיקפה שלי נעלמת.
עצרתי. זה היה מפתה והייתי צריך לנסות לפחות פעם אחת, אבל זה לא זה. זה לא עשה לי את זה.
״סליחה״ אמרתי, ״אני לא חושב שזה בשבילי״.
״חשבתי ככה״, אמרה, ״רוב הגברים ישר מסתערים על הזין, ואתה לא מסתכל עליו בכלל״.
״כן, זה לא אני. אני חושב שאלך הביתה עכשיו״.
וכך זה נגמר.
