לפני 4 שנים. 29 באוקטובר 2020 בשעה 10:27
אני שומר על כללי הריחוק החברתי, ולא מסיר את המסיכה.
גם את לא.
המסיכה היא פריט הלבוש היחיד שלך, כשאת יושבת פשוקת רגליים על הכורסה ומאוננת מולי עם צעצוע קטן.
אני פותח את הרוכסן ונוגע בעצמי מולך. מוודא שאת מסתכלת. מחכה שתגמרי.
כשאני מרגיש את הקצה אני לוקח מסיכה חדשה וגומר על צידה הפנימית.
״קחי. תחליפי״.
את מסירה את המסיכה שלך ועוטה את זו שגמרתי לתוכה. אפשר לראות את הרטיבות מבחוץ.
אני מדמיין את הזרע שלי נדבק לך לשפתיים ולאף. אני יכול לדמיין את הריח שילווה אותך בשעות הקרובות.
הזין שלי נעמד שוב רק מהמחשבות.
את מחזיקה אותו ביד שלך. כמה תנועות זריזות ואני גומר שוב על הירך שלך.