הבייביסיטר מגיעה ואני יוצא. הילדים ישנים. הכל בסדר. כשאני חוזר כמה שעות אח״כ אני מוצא אותה על הספה עם הטלפון שלה. לא, זה לא הולך לאן שאתם חושבים. לא הפעם. היא התחילה לשמור על הילדים מדי פעם מתישהו בחורף. ואז היתה מלחמה ואז היתה תקופה שלא הייתי צריך ועכשיו כבר קיץ וחם ולא הסתכלתי עליה ליותר משניה כשהיא באה. ועכשיו היא על הספה והמזגן עובד ויש לה שמיכה על הברכיים וכשהיא מזיזה אותה כדי לקום, אחרי שאנחנו מדברים קצת על איך היה ואם הילדים קמו ומה ולמה והלימודים שלה וכסף, היא מזיזה את השמיכה ואני קולט בפעם הראשונה את הקעקועים שיש לה על הרגליים. ובמיוחד את הסמל המטופש הזה של בדס״מ ואז אני קולט את הסימנים, שיכולים להיות מכל דבר, אבל עכשיו אני מקשר אותם לזה, בצדק או שלא. ואני לא יודע אם היא קולטת שאני מבין או לא, וזה גם לא משנה. אני לא אעשה כלום עם הבייביסיטר של הילדים ואני לא חושב לרגע שיש לה איזשהו ענין בי מעבר לזה.
אבל אם היא רק היתה יודעת מאיפה באתי... אם היא רק היתה יודעת מה הולך פה בערבים אחרים... אם היא רק היתה יודעת :-)