בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הגרון

העמוק

(מה שאני מחפש זו מישהי שתכניס לי אצבע לתחת, כשאני מזיין לה את הגרון)
לפני שעה. יום שלישי, 21 ביולי 2026 בשעה 3:41

את לא יכולה לקרוא לי דאדי אם אנחנו בערך באותו הגיל. 

אם את מתלבשת כמו ילדה קטנה, אבל את מעל גיל מסוים - זה רק מדגיש את הגיל שלך ולא גורם לך להראות צעירה.

לפחות מבחינתי, DDLG לא עובד אם אין ביננו איזה משהו כמו 25-30 שנות פער לכיוון הנכון.

זהו.

 

(אין לי כח לחפש גיף כרגע. תניחו שיש כאן גבר מבוגר ושמן שמזיין בחורה קטנה עם קוקיות).

לפני 24 שעות. יום שני, 20 ביולי 2026 בשעה 5:34

הסבלנות שלי לשיחות מקדימות או שיחות שאחרי או פגישות היכרות פגה. אני לא רוצה לצאת מהמזגן בשביל לשתות איתך כוס יין. יש לי דברים לעשות ואף אחד מהם אינו לשבת מול המחשב ולהתכתב איתך חצי יום. באמת. אין לי כח. לא בא לי. 

״אני רק רוצה מציצה״ בא לי להגיד לכולן, ״אין לי כח לשום דבר אחר״.

אבל למרות הרושם שמתקבל פה לפעמים, אני אדם נחמד שחי בעולם האמיתי. אז אני שותק ומשחק את המשחק ועד שמגיע הרגע, כבר לא בא לי. הותשתי.

 

המילה התשה קשורה אטימולוגית למילה טישו, שאני עושה לתוכו ביד במקום.

 

שלשום. יום ראשון, 19 ביולי 2026 בשעה 6:07

היא שומרת נגיעה, ולמרות הנטייה שלי להכנס לויכוח סביב כל ענייני דת ואמונה, ויתרתי מראש ועשיתי ביד כשהסתכלתי עליה לוגמת את השתן שלי מכוס גדולה וגמרתי על שולחן הזכוכית שבסלון והיא ליקקה הכל. וחשבתי שאני דפקט והיא דפוקה וכל הסיטואציה הזו מטומטמת לגמרי, אבל אני מוצא את עצמי חוזר לנקודה הזאת בזמן שוב ושוב בזיכרונות שלי, כי היה שם משהו מאוד ראשוני וחזק. ואני מתחרמן מזה ועושה ביד שוב ושוב. כמו עכשיו. שנים אחרי שכל זה קרה.

 

לפני 5 ימים. יום חמישי, 16 ביולי 2026 בשעה 4:20

אני מחליק את הזין שלי לתוך התחת שלך באיטיות של מאסטר בטאי-צ׳י. מילימטר אחרי מילימטר. מרגיש אותך נפתחת. מרגיש אותך נפתחת. מרגיש אותך נפתחת. מרגיש אותך סביבי בכל מילימטר של עור. אני מחליק פנימה ועוד פנימה ועוד פנימה עד שאין לי יותר מה לתת.

״את מרגישה אותי בתוכך?״

״כן״, היא אומרת, ״עמוק״.

״כן״ אני עונה. אני משנה טיפה את הזוית מושך את הגוף שלה קצת יותר למעלה, קצת יותר אלי, דוחק קצת ירך לפה, ירך לשם, לופת את האגן שלה ומסתכל איך העיניים שלה נפתחות והאוויר בורח לה מהפה, כשאני דוחף את עצמי בכוח עוד קצת פנימה. 

״עמוק״ אני אומר. היא מתנשפת מהר.

אני מושך את עצמי טיפה החוצה ואז שוב חזרה פנימה. ואז שוב קצת החוצה. ואז שוב קצת פנימה.

ואז אני מתקרב לאוזן שלה ולוחש בעדינות ״עכשיו אני הולך לפרק לך את התחת״, תופס לה את הגוף ומגביר קצב מהר וחזק בלי לחכות לתגובה.

 

 

לפני 6 ימים. יום רביעי, 15 ביולי 2026 בשעה 3:42

אם הייתי יודע כמה ביקוש יש פה לגברים זקנים ושמנים שמזיינים בחורות צעירות ורזות... הייתי מזניח את עצמי יותר.

 

לפני 7 ימים. יום שלישי, 14 ביולי 2026 בשעה 2:42

אנחנו מדברים ואני מבין מהשיחה שכבר נפגשנו פעם והיה גרוע, אז אני אומר לה שזה לא ילך כי כבר נפגשנו פעם והיה גרוע. אני מסביר לה מי אני ומזכיר לה מתי נפגשנו ואיפה. אני זוכר הכל. והיא זוכרת הכל והיא מאשרת שהיה גרוע. והיא שואלת אם ננסה שוב ואני מזכיר לה את הציטוט הזה שמיוחס לאיינשטיין אבל אינו שלו, על אי-שפיות ותוצאות שונות. והיא מסכימה ואנחנו חותכים את השיחה וחותכים הפסדים. חצי שעה הלכה על זה ועכשיו it's back to square one. כמו דג חכאי, לחכות בסבלנות עד שיעבור הטרף הנכון. סבלנות יש לי. גם לאכול טריפה כבר יצא לי. והלילה לא יהיה לא זה ולא זה. אני סוגר את המחשב והולך לישון. מתעורר באמצע הלילה ועושה ביד במיטה כמו ספינה טרופה, כמו לויתן על החוף, מחכה לשלווה שתגיע ותחזיר אותי לישון. אבל לא. ביום שאחרי, אנחנו קובעים מפגש זריז, אני והיא, לא ההיא, אחת אחרת, ואני קופץ אליה מהעבודה ומזיין כמו רובוט. עושה את התנועות אבל הראש לא מתחבר. מסובב לכאן ומסובב לשם. מכניס לכאן ומכניס לשם. כואב לה. לא כואב לה. היא כלי. אני מכונה. צעקות וזיעה. גמירה. התנשפות. מקלחת קרה. ריח סבון זר. מגבת קשה. אני נכנס ומפעיל מזגן. נשכב על הספה, שם בטלוויזיה משחק כדורגל מלפני כמה ימים, וחושב על צלילה במים נקיים. ונרדם כמו ספינה טרופה, כמו לויתן על החוף.

 

לפני 8 ימים. יום שני, 13 ביולי 2026 בשעה 3:02

בבוקר שאחרי הגוף כואב לי. בחדר עומד ריח חריף של הסדינים שהסרתי אתמול וזרקתי לפינה. מגבת רטובה. חושך וחם. אני מתמתח בשכיבה. מרגיש את המאמץ של אתמול. מרגיש את השריטות. אני מתיישב במיטה. מותח ידיים. מפתל את הגב. הגיל לא הופך את הכל לפשוט יותר. לא ולא. אני מסתובב ומוריד רגליים לרצפה ודורך על קונדום משומש ומלא. כוסומו. אני מחייך. צריך להעיף הכל, לאוורר, לסדר, לנקות ולהתקלח לפני שהילדים באים. כוסומו. במקלחת יש עדיין חול ים מהסופ״ש. בראי יש שריטות על הגוף שלי וסימני שיזוף קלים. יש בקבוקי בירה ריקים על השיש. אני מחייך ונזכר שאתמול נגמר הקפה. כוסומו.

 

לפני 9 ימים. יום ראשון, 12 ביולי 2026 בשעה 4:22

הוצאתי את הזין שלי מהפה שלה קירבתי קצת וגמרתי לה על השיער. מחזיק את הראש שלה שלא תזוז.

״אני שונאת שאתה עושה את זה״, היא אמרה.

״אני יודע״, אמרתי.

העברתי יד בין השיערות שלה. דוחף את הגמירה שלי עוד יותר פנימה. עוד יותר דביק. היא הורידה את הראש שלה למטה, מורגלת בתנועה, ולא זזה, גם כשהרגישה את השתן שלי שוטף לה את השיער.

״יקח לי שנה לשטוף הכל החוצה״ היא אמרה

״אני יודע״ אמרתי.

״זה רע לי״ היא אמרה, ״אני צריכה קשר נורמלי״

״אני יודע״

״אני שונאת את זה שזה מחרמן אותי״

״אני יודע״.

״מתי ניפגש שוב?״

״לא יודע״.

״כוס אמא שלך״

״אני יודע״

 

 

לפני 12 יום. יום חמישי, 9 ביולי 2026 בשעה 6:56

אני נכנס אליה לדירה מזיע ונרגע לדקה מהמזגן. היא מובילה אותי לחדר השינה וסוגרת את הדלת. משהו לא נראה לי טוב. בחדר חם. אין בו מזגן. אני שואל והיא מתעקשת להחזיק את הדלת סגורה. היא לא רוצה שישמעו. גם לא לדבר על סקס או שום דבר. שקט. היא נשכבת על המיטה ומתפשטת. מחכה לי. אני מוריד חולצה והיא קמה לרגע לוודא שהדלת סגורה. כשהיא חוזרת היא מרימה בקבוק זכוכית מהרצפה ולוקחת שלוק. אני מסתכל. זה בקבוק וודקה. אני מסתכל עליה. חם. השעה עשר וחצי בבוקר. חם. וודקה. מסתכלת עלי.

התחשק לי קצת בבוקר, היא אומרת בשקט ואני מריח את האלכוהול. הכל פתאום נראה לי עלוב ומוזנח. בגדים על הרצפה. בגדים על הארון. עומס של חפצים בחדר האמבטיה. האודם האדום חזק שהיא מתעקשת למרוח. הרזון. שום דבר לא נראה לי טוב.

״אני חושב שאני אוותר״, אני אומר, ״אני לא במוד הנכון״ אני מוסיף, לוקח על עצמי את האחריות לביטול, כאילו שאכפת לי מה היא חושבת.

״כולה התחשק לי דרינק, לסדר את הראש״ היא אומרת ואני תוהה כמה זה דרינק. כמה זה בוקר. כמה בקרים זה ככה. כמה לילות. כמה גברים.

״אולי בפעם אחרת״ אני אומר, ״אמרתי לך שאני גם ככה קצר בזמן״.

היא נשכבת לאחור. אני פותח את הדלת לסלון הממוזג. משב אוויר קר.

אני פותח את הדלת לחדר המדרגות. חם. אני מזיע. אני הולך לאוטו ונוסע.

 

 

 

לפני שבועיים. יום ראשון, 5 ביולי 2026 בשעה 5:18

אני מחכה בסבלנות עד שהיא לא יכולה להתאפק יותר, מאבדת שליטה ומשחררת. אני מסתכל על המכנסיים שלה נרטבים מהשתן שבורח לה. אני מסתכל על הטיפול שמצטברות על הרצפה. היא מסתכל עלי. אני משחרר ומשתין עליה. מרטיב לה את החולצה והפנים. היא רועדת.

״אולי אשלח אותך ככה לסיבוב בחוץ״ אני אומר לה, ״שכולם יראו מה את״

״בבקשה לא״

אני מחייך. היא מסתכלת עלי. אני מושך את המתח עוד קצת.

״לא לא״ אני אומר לה, ״תתפשטי״.

היא מסירה את הבגדים הרטובים. אני מתקרב ומכניס את הזין שלי לפה שלה. מרגיש אותו מתקשה.

״תשטפי את עצמך״, אני אומר לה, ״ותלכי למיטה. למכונה יקח כ 30 דקות, למייבש יקח עוד כשעה. זה הזמן שלך לשמח אותי״. אני מכניס את הבגדים שלה למכונה ומפעיל.

אני נשכב במיטה על הבטן, שומע אותה מתקרבת, אני לא צריך לומר כלום. אני מרגיש את הפנים שלה על התחת שלי, מתחילה לגשש עם הלשון.