צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגרון

העמוק

(מה שאני מחפש זו מישהי שתכניס לי אצבע לתחת, כשאני מזיין לה את הגרון)
לפני 4 שנים. 30 ביולי 2020 בשעה 6:31

עברו הרבה שנים ושמרנו על קשר רופף. מילה פה מילה שם.

ביום ההולדת שלה כתבתי לה הודעה גנרית כזו. מזה טוב כללי כזה. חשוף. לא הודעה פרטית.

קיבלתי מיד תשובה פרטית ״תודה״. אז המשכתי את השיחה.

באמת בלי כוונת זדון.

איך החיים? 

אתה יודע...

איך הזוגיות? הבעל? הילדים?

בלה בלה בלה וכל זה.

.

.

.

שעתיים אח״כ עמדתי במקלחת שלה עירום, מזיין לה את הגרון ומשתין לה על הפנים כשהאצבע שלה בתחת שלי.

ואני בכלל לא מבין איך זה קרה.

 

לפני 4 שנים. 27 ביולי 2020 בשעה 6:39

אל תגעי בי. אל תתקרבי.

חכי ככה. בלי לזוז.

פתחי את הפה.

אני תופס לה את הראש ומזיין לה את הפה כמו תקיפת פתע של דב. כמו פגיעה של משאית. 

דמעות וחנק ורוק ומריחות של איפור והכל מהר מהר מהר מהר וחזק.

כשאני משחרר לרגע, יש לי שיערות תלושות שלה בין האצבעות.

אני מחליף יד, מושך את הראש אחורה ולמטה, כך שאין לפה שלה ברירה אלא להפתח.

אני תופס את הזין שלי, עוד שתיים שלוש תנועות ואני גומר. 

זרע חם נדבק לה לפנים. ניתז לה לתוך הפה.

 

היא מתנשפת.

אל תזוזי.

אני מחכה שהנשימות שלי ושלה יתיצבו.

הפנים שלה רטובות ודביקות.

אני לוקח את המסיכה ומלביש לה.

אפשר לראות את כתמי הרטיבות במקום בו המסיכה נדבקת לגמירה.

 

בואי. יוצאים. את הולכת ככה להביא לנו קפה.

500

לפני 4 שנים. 26 ביולי 2020 בשעה 7:55

היא כותבת את זה בפרגמטיות של פקידת מילואים, שמפתיעה אותי.

״אתה יכול לגמור פעמיים. אפשר גם בפה. ואין לי בעיה אם אתה רוצה להשתין עלי. רק על הגוף״

אני מציץ שוב בתמונות שלה.

נמוכה. ראש גדול ביחס לכתפיים קטנות. גוף רזה. חזה קטן. יפה. משהו ילדותי בפנים.

״אין לי בעיה להיות עירומה, אבל בלי חדירות. גם לא אצבעות״.

בת 22. המצב קשה לכולם, אני יודע. אין עבודות. שכר דירה. אוכל. קשה לכולם. גם לי. במכנסיים.

״זה 500 שקל. אפשר אצלי, בבוקר. כשהשותפה שלי בעבודה״.

אני מגדיל את התמונה שלה בבגד הים.

עושה ביד.

גומר לתוך טישו.

ולא עונה לה.

 

 

לפני 4 שנים. 22 ביולי 2020 בשעה 9:50

חם.

הזמן שלי קצר ואני קורע את העיר על אופניים בשביל להגיע אליה, כדי שישאר לנו מספיק זמן.

כשאני עולה במדרגות אני מרגיש את הזיעה. ספוגה לי בחולצה. נוטפת לי מהפנים.

המזגן עובד וקריר בפנים, אבל אני עדיין רותח. נוטף.

 

היא מסתכלת עלי.

אני מתקרב. מסתכל עליה מלמעלה.

טיפת זיעה נוטפת מהפנים שלי לפנים שלה.

עוד אחת.

היא לא זזה.

עוד אחת ועוד אחת.

עוד אחת על קצה השפה.

היא מלקקת עם הלשון.

אני מתכופף אליה. אוסף באצבע טיפות זיעה מהמצח שלי ומקרב לפה שלה.

היא מוצצת לי את האצבע בשקט.

אני מרגיש את הזין שלי נעמד במכנסיים. אני מרגיש את התחתונים שלי רטובים מזיעה.

״בואי״ אני אומר, ״יש עוד המון זיעה בשבילך ללקק״.

 

לפני 4 שנים. 21 ביולי 2020 בשעה 10:10

ראיתי קטע פורנו עם שחקנית שהזכירה לי אותך.

אותך של אז, לא של היום.

עם המשקפיים השחורים שהיו נופלים לך מהאף כשהייתי דוחף את הזין שלי חזק מדי לפה שלך.

עם השיער שאפשר היה לתפוס, לפני שהחלטת לקצר.

עם הגמירה על הירכיים והחזה והפנים.

נו, אז, בדירה ההיא בגבעתיים, לפני שעזבת.

עם הכתם על המזרון שנשאר מהאנאלי הראשון.

 

היה לנו חיבור טוב והתיחסתי אלייך כמו זבל, ואהבת את זה. ושנאת אותי.

והפסקנו להפגש.

ועכשיו ראיתי פורנו ובא לי עוד ממך פתאום.

 

בכל מקרה, עברו המון שנים, אז אני כותב לך כאן במקום באמת.

כאן, איפה שלא תקראי וגם אם כן, לא תדעי שזה אני.

 

ראיתי פורנו שהזכיר לי אותך, ובא לי לפרק לך את הגוף, לרסק לך את הנפש ולשבור לך את הלב.

עד שתבכי ותתחנני שאמשיך.

 

לפני 4 שנים. 16 ביולי 2020 בשעה 11:56

שימי ברך אחת כאן, ואחת שם.

אחת על השטיח, אחת על השרפרף.

אני יודע שזה כואב. אני יודע שזה לא נוח.

טוב לי יותר כשלא נוח לך.

זה לא בשבילך. 

זה בשבילי.

 

עכשיו תכניסי את זה לתוכך.

ותכניסי את זה לשם.

ותזיזי מהר וחזק.

ותסגרי את המצבטים יותר חזק.

ותמשכי.

חזק.

 

עכשיו תצעדי לכאן על ארבע.

ותלקקי את הגמירה שלי.

מהרצפה.

לפני 4 שנים. 14 ביולי 2020 בשעה 8:18

כל פעמוני האזעקה שלי צלצלו, והתעלמתי.

הבטן אמרה לי שמשהו שם פגום עמוק בפנים, אבל הזין הסתכל על התמונות בעינו האחת והוריד את הווליום של הצלצולים.

העור המתוח והחזה העומד והנכונות פחות או יותר לכל דבר, לא מפצים על המבט הקפוא הזה של מישהי שמתה מבפנים.

משהו מאוד פגום שם. פצוע עמוק. 

 

להיות כנועה זה לא להיות דג מת שמשתמשים בו כחפץ.

גם שימוש כחפץ הוא לא באמת שימוש כחפץ.

אבל חפץ בכל זאת.

 

אז עשיתי צעד אחורה, סגרתי את המכנסיים, התנצלתי. ״זה לא עובד״ אמרתי. 

והלכתי.

 

לפני 4 שנים. 8 ביולי 2020 בשעה 9:39

אני נזהר. מתאפק. לא לדרוך חזק מדי עם הרגל על הצוואר. 

בורר מילים ובקשות.

מתכנן תוכניות.

עושה ביד על מה שכבר היה.

עושה ביד על מה שיהיה.

לפני 4 שנים. 29 ביוני 2020 בשעה 10:47

האמת העצובה היא שהפסקת לענין אותי

בשניה שגמרתי

ועכשיו אני די שונא את עצמי ורוצה לברוח.

 

אח״כ, מתישהו בקרוב, איפשהו בין עוד חצי שעה לבין עוד שלושה שבועות, מתישהו אז תענייני אותי שוב.

אשכח שוב.

עד שאזכר.

לפני 4 שנים. 24 ביוני 2020 בשעה 7:58

החברה שלה יושבת על כיסא לצד המיטה, ואני מביט לה ישר בעיניים, כשאני מחדיר את הזין שלי לתחת שלה.

היא לא רוצה להצטרף, אבל מדי פעם שולחת יד ונוגעת לה בשיער, בדיוק מעל איפה שהיד שלי תופסת.

ומגע מקרי בין היד שלי ליד שלה גורם לי לגמור.