סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגרון

העמוק

(מה שאני מחפש זו מישהי שתכניס לי אצבע לתחת, כשאני מזיין לה את הגרון)
לפני 3 שנים. 2 באוגוסט 2021 בשעה 11:44

היום את חור. לא אדם ולא גוף ולא פנים ולא כלום.

חור.

חכי לי על בעמידה, כפופה קדימה על שולחן האוכל. מכנסיים ותחתונים מופשלים לקרסוליים. ידיים שלוחות אחורה, מפשקות את פלחי התחת שלך.

אל תאמרי מילה. אל תסובבי את הראש. אל תסתכלי עלי.

לא אגע בך עם דבר מלבד הזין שלי.

קרירות של חומר סיכה ואז חדירה לתחת.

אל תזוזי.

אל תוציאי הגה.

תרגישי אותי זז בתוכך.

לא אכפת לי אם כואב לך.

תרגישי אותי גומר.

אל תוציאי הגה.

אל תזוזי.

עד שתשמעי את הדלת נסגרת אחרי.

x-x​(אחרת) - למה בכל פוסט אתה עוזב? מה יקרה אם תישאר?
לפני 3 שנים
Gagggger​(שולט) - אני מקבל קיק מהשימוש.
מלבוא, לעשות וללכת.

לפעמים אני נשאר וההליכה היא רק פנטזיה :-)
לפני 3 שנים
איילה בן{לא לפנות} - וואי נשמע טוב
לפני 3 שנים
Gagggger​(שולט) - את יודעת איפה למצוא אותי :-)
לא?
לפני 3 שנים
Porxelain doll​(נשלטת) - אני קוראת את הבלוג שלך ואני על הסף של כל הטריגרים שלי ואיכשהו ממשיכה לעוד פוסט ועוד אחד אחריו.. מעניין אותי אם יש חשיבה כזאת מאחורי הכתיבה שלך של ליצור דמות מסוימת שרוצה לעורר בדיוק את הרגשות האלו?
לפני 3 שנים
Gagggger​(שולט) - הכתיבה באה מהבטן. היא לא מתוכננת ליצור חוויה כזו או אחרת, אלא לפרוק את מה שיש לי לפרוק. אם אני מביא אותך אל הסף, אולי אנחנו מתאימים :-)
לפני 3 שנים
Porxelain doll​(נשלטת) - אני משויכת לדאדי. אבל אסביר - לא סף אורגזמה או משהו כזה. אלא ערבוב של חרדה, קצת פחד, זכרונות מזעזעים מבנים בעבר שבאמת התנהגו ככה, אבל יחד עם המשיכה להיות ולהרגיש כמו טרף של מישהו. אז מסקרן אותי אם איפשהו עובר גבול בין דמות המזיין וזורק שאתה מצייר לבין מי שאתה באמת
גם כשכותבים מהבטן, יכול להיות הבדל בין ״מספר הסיפור״ לבין מי שאתה באמת :)
לפני 3 שנים
Gagggger​(שולט) - ברור שיש הבדל. הכתיבה היא הליבה. הגרעין של מה שבוער בי. המציאות קצת יותר מעודנת. בסה״כ אני אדם די נחמד כשאני לא אסהול :-)
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י