לפני שנה. 27 ביוני 2022 בשעה 6:00
אנחנו מזדיינים בעמידה, על דלת הכניסה, בהתפוצצות אלימה של חרמנות וחוסר רצון לחכות עוד שניה.
לשכנים זה בטח נשמע כאילו איזו רוח רפאים דופקת על הדלת.
היא גונחת.
היא גומרת.
משפריצה ומשפריצה ומרטיבה לי את המכנסיים והנעליים.
אני מפרק אותה חזק. דופק עד לנקודה בה אני מרגיש אותה מתפרקת.
היא גומרת שוב.
אני גומר.
אנחנו נופלים על הרצפה.
נשענים על הדלת. יושבים חצי לבושים בשלולית של גמירה שלה. של גמירה שלי.
צוחקים.
היא: כמה זמן יש לך?
אני: יש לי זמן.
היא: תתפשט ותחכה לי במיטה. אני אשים את הבגדים שלך בכביסה לסייקל מהיר.
אני: חשבתי שאני אומר מה לעשות פה, לא?