הגרון

היה קר ובוצי וחששתי שהאוטו ישקע. כיביתי את האורות ונתתי לריחות הפרדס להכנס מבעד לחלון החצי פתוח.

חיכיתי.

היא הגיעה מהכיוון השני, בבגדי ריצה, מזיעה, דקה, מתוחה.

״אל תכנסי״ אמרתי לה, ״שלא תכניסי לי בוץ לאוטו״

״קר לי״

״אל תכנסי״

הדלקתי אורות. אלומות חזקות האירו את העצים. ירוק חזק של עלים. חום חזק של בוץ. הכל חי ומבריק.

״תעמדי מול האור״, אמרתי

״חקירה?״ היא צחקה

״משהו כזה״

היא נעמדה מול הרכב, מול הפנסים הדולקים.

״תתפשטי״

״אני אמות מקור״

״תתפשטי״

היא הפשילה את מכנסי הריצה שלה לקרסוליים והרימה את החולצה על הכתפיים. חושפת גוף חלק ומתוח. חזה קטן. פטמות זקורות. עושה סיבוב במקום. קעקוע קטן על האגן.

״תגעי בעצמך פה מולי, עד שתגמרי. אני רוצה לראות אותך״.

״אתה משוגע״

״אני נוגע בעצמי פה״

היא נגעה בעצמה שם.

אח״כ היה כל השאר.