הגרון

אחרי הדרינקים והסמול טוק אנחנו נוגעים קצת ומתנשקים והולכים אלי הביתה, כי זה הכי קרוב.

והיא כזה ״לאט יותר״ ו-״פחות חזק״ ו-״כואב״ (אבל לא בקטע הטוב) וכל אלה.

ואני מאבד זקפה ועוצר. אני עושה לה ביד בעדינות ומסביר שזה קורה לי לפעמים ואין סיכוי שאגמור ככה ומשקר שזה בסדר כי היה לי כיף גם ככה.

ואנחנו מתחבקים ומתנשקים והיא הולכת ואני, שלא היה לי כיף בכלל, שותה עוד קצת וויסקי ועושה ביד כי זה עדיף.

וכשהיא שולחת הודעה ביום שאחרי, שהיה לה כיף אבל לא נראה לה שיש חיבור טוב ולא בא לה להמשיך להפגש - אני לא טורח לענות מעבר לאיזה ״מבין. בהצלחה״ וזהו.

לכי תמצאי לך איזה ארטיק בננה וניל חצי נמס כזה, שירצה לשתות איתך קפה נמס על חלב שיבולת, באיזו עגלת קפה בתחת שלי.

אני צריך חיה אחרת.

אני צריך חיה.